היום שאחרי מחאת ההייטק: זה המתווה לשיקום האמון בענף

חייבים למצוא דרכים לנטרל את המשקעים שנוצרו ולבסס מחדש יחסי אמון תקינים בין ההייטק לממשלה • הדרך לעשות זאת היא בשיחות וביוזמות משותפות, ולא בסגירת חשבונות • דיעה

, צילום: EPA

איש בתעשייה לא הופתע מהדו"ח של מכון המחקר של סטארטאפ ניישן (SNC) שפורסם בתחילת החודש אשר הצביע על כך שברבעון הראשון של 2023 חלה ירידה דרמטית של 75% בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022. אף על פי כן, הנתונים נפלו עלינו כפצצה. זו לא "מכה קלה בכנף". מאחורי הנתונים הללו עומדות חברות רבות, בעיקר בשלבי סטארטאפ, שמשוועות להון ונמצאות כעת בסכנת קיום.

ראשית, חשוב לערוך השוואה עולמית כדי לאמוד את ההשפעה של הגורמים השונים בקריסה הזו. ובכן, לפי הנתונים של Crunchbase, ברבעון הראשון נרשמה בארצות הברית ירידה של 48% בהיקף ההשקעות בחברות הייטק. כלומר, עיקרה של הירידה קשורה למשבר בהייטק העולמי.

בימים אלה מנסים לקיים משא ומתן בין תומכי הרפורמה למתנגדיה על מתווה פשרה מוסכם, וכולי תקווה ואמונה שהצדדים יצליחו להגיע לעמק השווה ושמדינת ישראל תוכל לצאת לדרך חדשה. כמובן שבחודשים האחרונים הושפעו מהמצב סקטורים מגוונים, משוק ההון ועד ענף המסעדות, אבל אני רוצה להסתכל קדימה, ליום שאחרי, ולעסוק בשאלה: איך משקמים את ההייטק הישראלי מהמכה שספג.

טלי שם טוב, מנכ"לית ובעלים, ספידווליו וקודווליו, צילום: שי אוקנין

אני סבורה שהנזק המשמעותי נגרם בשני מישורים, חיצוני ופנימי. אתחיל בזירה העולמית. חשוב קודם כול להבין שהנזק שנגרם להייטק עד כה הוא בעיקרו תדמיתי. שיטת המשטר לא השתנתה עדיין, הון אנושי לא ברח בהמוניו, חברות לא נסגרו. האקוסיסטם נשאר שלם ואיתן. עם זאת, הון שמושקע בהייטק הוא "הון סיכון", וכשהסיכון עולה - ההון יורד. הקולות שעלו מכאן, המהלכים שקודמו, כל אלה עוררו חשש כבד בקרב המשקיעים, שהעדיפו בשלב זה להשהות את השקעותיהם.

לא מדובר בחוסר אמון בהייטק הישראלי, אלא חשש מהשפעות בלתי צפויות של הנסיבות הפוליטיות. הדבר גם השתקף בנימוקיה של חברת הדירוג מודיז, שהורידה את אופק תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובי" ל"יציב". הסקירה של מודיז הדגישה כי יסודות המשק הישראלי עדיין איתנים, וכי להייטק יש חשיבות מכרעת בצמיחה ובשגשוג, אך בנסיבות הנוכחיות אי הוודאות סביב הרפורמה מייצרת סיכונים.

על כן, ביום שאחרי ההגעה למתווה מוסכם, כאשר המערכת שוב תתייצב, חשוב שמגזר ההייטק יתייצב מאחורי המתווה החדש בקול ברור אחד ומלוכד. זה יכול לבוא לידי ביטוי בהצהרות פומביות, גילויי דעת בחתימת בכירי המגזר, ראיונות בתקשורת הישראלית והזרה, פוסטים וציוצים. חשוב שייצא מכאן מסר ברור שישראל יצאה מהמשבר מדינה דמוקרטית מחוזקת ושלא נשקפת סכנה למשקיעים.

חשוב מאד לרתום למאמץ ההסברתי הבינלאומי גם את נשיא המדינה יצחק הרצוג, שמילא תפקיד אקטיבי בקידום פשרה ושנתפס כדמות אהודה ומוערכת בעולם. כאמור, מדובר בעיקר בנזק תדמיתי, ועל כן מלאכת השיקום צריכה להתבסס על פעולות לשיקום התדמית, היום אנחנו כבר יודעים שמלחמות ומהפכות מנצחים בעיקר באמצעים שמשפיעים על התודעה ולא רק בשדה הקרב. בעיני יש כאן אפילו הזדמנות לחזק את האמון בישראל כדוגמה למדינה שהצליחה להתגבר על משבר פנימי לא פשוט ולהישאר מאוחדת.

המישור השני הוא פנימי וקשור למשבר האמון בין מגזר ההייטק לממשלה. חשוב להכיר בכך שמשבר האמון הזה הוא הדדי. מגזר ההייטק, אם לדבר בהכללה, נמלא חרדה מכך שהשינויים החפוזים ישמטו את הקרקע מתחת לרגליו. משום כך הוא נקט עמדה ברורה נגד הרפורמה בצורתה הנוכחית וגם נטל חלק פעיל במחאות. מנגד, לא מעט דוברים מטעם הממשלה ניסו לעשות דה-לגיטימציה לאנשי ההייטק ולהציג אותם כפריוילגים וככאלה שנקטו צעדים שנועדו לגרום נזק מכוון לכלכלת ישראל.

בין ההייטק והמדינה יש יחסים סימביוטיים הדדיים. נכון שתרומת ההייטק לתמ"ג ולמעמד של ישראל הוא עצום. אך מנגד, חשוב לזכור שהמדינה ידעה לאורך השנים לתמוך ולסייע לצמיחת המגזר. חישבו על שרי הממשלה, כמו שר האוצר ושר הכלכלה ושר המדע, שהיו נתונים למתקפות נוקבות מצד אנשי הייטק, וביום שאחרי הפשרה יצטרכו לשוב ולקיים עימם שיחות עבודה.

עילאיים ומתנשאים? מחאת ההייטקסטים,

חייבים למצוא דרכים לנטרל את המשקעים שנוצרו ולבסס מחדש יחסי אמון תקינים. הדרך לעשות זאת היא בשיחות וביוזמות משותפות. חשוב להימנע מסגירת חשבונות, שהרי ניצחון של צד אחד על חשבון האחר לא יוביל לעולם לסיום המשבר. עם כל האמוציות שהקרע הזה עורר בכל הצדדים, המפתח לשיקום היחסים הוא הכרה בכך שטובת המדינה היא זו שעומדת לנגד עיניהם של כולם, וגם אם יש מחלוקות קשות על הדרך, הרי שבסוף כולנו עם אחד ובדיוק ברגעים הללו אנחנו נמדדים על החוסן והיציבות הלאומית שלנו.

רגע לפני יום העצמאות ה- 75 של מדינת ישראל אני קוראת לחבריי וחברותיי בהייטק להוות גורם מלכד ולהמשיך להיות עמוד התווך של החברה הישראלית. אני בהחלט אופטימית ומאמינה שיסודות ההייטק הישראלי חזקים וכפי שענף הייטק הראה לאורך השנים יכולות התאוששות יוצאות דופן ממשברים. כך יקרה גם הפעם, ויהיה תיקון.

טלי שם טוב היא מנכ"לית ובעלים של חברות הטכנולוגיה ספידווליו וקודווליו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר