"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פריצת דרך בטכניון: פיתוח טכנולוגי לגידול רקמות מודפסות להשתלה

החידוש בולם התכווצות של רקמות מודפסות בתקופה הקודמת להשתלה • הרקמה המודפסת עוברת גידול במשך ימים עד שהיא מוכנה להשתלה • אחת המטרות המרכזיות: השתלת איברים מייצור במעבדה

,עודכן
0השמעה
הטכניון, צילום: רוני שיצר

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשנית לגידול רקמות להשתלה באמצעות הדפסה בתמיסה. הדפסת רקמות היא גישה חדשנית ליצירת רקמות להשתלה.בגישה זו, הקרויה גם ביו-הדפסה, מוטמעים תאים חיים בדיו ביולוגית ומודפסים שכבה על גבי שכבה. הרקמה המודפסת עוברת גידול במשך ימים ושבועות עד שהיא מוכנה להשתלה.

"קבוצות מחקר רבות ברחבי העולם עובדות על הדפסת רקמות, אולם רובן מתמקדות בשלב ההדפסה ובתוצר הראשוני – הרקמה המודפסת. כיום ברור לנו שלא פחות חשוב הוא שלב גידול הרקמה, כלומר התקופה שבין ההדפסה לבין ההשתלה באיבר היעד", כך מספרת פרופ' שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית. "זוהי תקופה מורכבת שבה התאים המודפסים מתחלקים, מפרישים חומר בין-תאי ההכרחי לקיום הרקמה, קושרים ביניהם קשרים חיוניים ויוצרים את הרקמה. אחת הבעיות היא שבתהליך מורכב זה נוטות הרקמות להתעוות ולהתכווץ באופן לא מבוקר".

חוקרי הטכניון התמקדו בבלימת ההתכווצות הלא אחידה של הרקמה המודפסת בשבועות שלאחר ההדפסה. הפתרון נמצא בשינוי התווך שבו מודפסת הרקמה וגדלה. הקונספט החדש, print-and-grow, מבוסס על תווך מקורי שפיתחו החוקרים - מיקרוג'ל חדשני המשמש כחומר תמיכה בתהליך. ואכן, התווך החדש משמר את גודלה של הרקמה לאחר ההדפסה ומונע ממנה להתכווץ ולאבד צורה. תהליך זה מאפשר ייצור אמין ומבוקר של רקמה פונקציונלית בגודל ובצורה הרצויים. מאחר שהחומר האמור שקוף, הוא מאפשר מעקב אחר התפתחות הרקמה באמצעות דימות.

מכשיר מדפסת תלת מימד, אילוסטרציה,צילום: יהושע יוסף

החוקרים מקווים כי השיטה החדשה תוביל לפיתוח טכנולוגיות חדשות ליצירת שתלי רקמה, לפיתוח תרופות חדשות וכן לשיטות חדשות בייצור בשר מתורבת. המרכיב העיקרי של CarGrow הוא קרגינן, חומר המיוצר מאצות אדומות וכבר מאושר כתוסף מזון על ידי ה-FDA.

תוצאות גידול הרקמה המודפסת ב-CarGrow (למעלה) ובלעדיו. אפשר לראות שהתהליך החדשני שומר בקירוב על גודלה המקורי של הרקמה,צילום: דוברות הטכניון

את המחקר שהתפרסם בכתב העתAdvanced Scienceהובילו פרופ' שולמית לבנברג והדוקטורנט מג'ד משעור מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, עם פרופ' חבצלת ביאנקו-פלד והדוקטורנט נוי חן מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון, והתוכנית הבין יחידתית לננו-מדעים וננו-טכנולוגיה. המחקר נתמך על ידי מענק ERC מטעם האיחוד האירופי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר