האם הייתם מאפשרים לג'וק להציל את חייכם? ולג'וק-סייבורג שמופעל באמצעות שלט רחוק ונשלח למשימה מטעם כוחות הצלה אנושיים? בזמן שאתם מתלבטים לגבי התשובה, אולי הידיעה הבאה תעזור לכם להחליט: מכון מחקר יפני בשם Riken פיתח את אותם תיקנים משודרגים טכנולוגית, בתקווה שביום הן הימים הם יוכלו לאתר אנשים שנלכדו באזורים מוכי אסון.
מדובר בתיקנים לוחשים, המוכרים בלועזית גם כתיקני מדגסקר - אשר משם מקורם. חרקים אלה נחשבים לאחד ממיני התיקנים הגדולים בעולם, ועשויים להגיע עד לגודל של 7.5 סנטימטרים (לא כיף לפגוש אחד כזה במטבח, זה בטוח). הם עמידים לתנאי שטח ומזג אוויר קשים, ואף שאין להם כנפיים כמו לרוב התיקנים, יכולות הטיפוס שלהם מרשימות במיוחד: התיקנים האלה אפילו מסוגלים לטפס על זכוכית חלקה! ה"לחישות" בשמם העברי מתייחסות לקול השריקה שהתיקנים יוצרים כאשר הם דוחפים אוויר דרך קני הנשימה שלהם, ותוחלת חייהם בשבי עשויה להגיע לחמש שנים - הרבה יותר מתיקן רגיל. לכן, תאמינו או לא, תיקנים לוחשים רבים מוחזקים כחיות מחמד אקזוטית!
ובחזרה לטכנולוגיה. מכון המחקר הצליח להרכיב על גב התיקנים מעין חליפה רובוטית סולארית, שנטענת בעזרת אור השמש. החליפה מאפשרת למדענים לשגר גירוי חשמלי אל בטן החרק בלחיצת כפתור, וכל גירוי שכזה בעצם משנה את כיוון התנועה של התיקן. בעתיד, כך מקווים החוקרים, ניתן יהיה להצמיד לחליפה חיישנים ומצלמות קטנות, שיסייעו באיתור לכודים במקומות שהגישה אליהם קשה, ובכך להציל חיים.
אך יחד עם זאת ולמרות הפיתוח המסקרן, נשאלת השאלה האם מדובר בצעד אתי, שכן במה פשעו התיקנים האומללים, שמלבישים אותם בחליפות, מחשמלים אותם וקובעים להם לאן ללכת? ואכן, לאחר הפרסום ביפן בשבוע שעבר, הדעות היו חלוקות. לצד קולות שבירכו על ההמצאה, היו כאלה שיצאו להגנת התיקנים, ואילו אחרים טענו שהדבר האחרון שהם רוצים לראות כשהם לכודים מתחת לגל הריסות, זה ג'וק ענק בחליפה רובוטית. ואתם?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו