שוטרי מג''ב פשטו על מבנה בירושלים - ומצאו סוד בן 2,000 שנה

שוטרי מג"ב שפעלו בכפר השילוח בירושלים בעקבות סכסוך אלים בין משפחות הבחינו בממצאים חריגים מתחת לאחד המבנים • אנשי רשות העתיקות שהוזעקו למקום גילו מערת קבורה מתקופת הבית השני - ובאתר נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים נוספים

הכניסה הנסתרת מתחת למבנה שבו פעלו שוטרי מג''ב | צילום: דוברות המשטרה
[object Object]

מבצע שיטור שגרתי הפך לתגלית ארכיאולוגית נדירה. מערת קבורה ובה קברים מתקופת הבית השני התגלתה השבוע מתחת למבנה בכפר השילוח (סילואן) בירושלים, לאחר שאותרה במקרה על ידי שוטרי משמר הגבול במהלך חיפוש במקום. הפעילות כלל לא הייתה קשורה לעתיקות - היא נערכה במסגרת טיפול בסכסוך אלים בין משפחות מקומיות.

לפי הדיווח, במהלך החיפוש הבחינו השוטרים בממצאים חריגים מתחת לאחד המבנים ופנו לרשות העתיקות. מומחים שהגיעו למקום ערכו בדיקה ראשונית וקבעו כי מדובר במערת קבורה עתיקה הכוללת קברים מתקופת הבית השני. באתר התגלו גם ממצאים ארכיאולוגיים נוספים, אך בשלב זה לא נמסרו פרטים על טיבם, על מספר הקברים או על מצב השתמרותם. כוחות המשטרה ומג"ב אבטחו את המקום והחלו לתאם עם רשות העתיקות את המשך הבדיקה והתיעוד.

הממצאים הנדירים מימי בית שני | צילום: דוברות המשטרה

לב הנקרופוליס של ירושלים העתיקה

כפר השילוח נמצא סמוך לחומות העיר העתיקה, באזור שבו התגלו לאורך השנים שרידים רבים מירושלים הקדומה. גילוי מערת קבורה דווקא כאן אינו מקרי: האזור, המשתרע באגן נחל קדרון, שימש כנקרופוליס - עיר המתים המרכזית של אצילי ועשירי ירושלים. זה היה בדיוק המרחב והזמן שבהם התעצבו מסורות הקבורה היהודיות של המאה הראשונה לספירה.

בתקופת הבית השני (מהמאה הראשונה לפנה"ס ועד חורבן הבית ב-70 לספירה) נהגו יהודי ירושלים לקבור בשני שלבים. הנפטר הונח תחילה על דרגש חצוב בסלע (ארקוסוליום) או בתוך כוך צר. לאחר כשנה, משכלה הבשר, נאספו העצמות אל תיבות אבן קטנות (גלוסקמאות) - לעיתים מעוטרות בחריטות גיאומטריות ובשמות הנפטרים בעברית, ארמית או יוונית. את פתחי המערות נהגו לאטום באמצעות אבן עגולה כבדה שהוסעה במסילה חצובה, המכונה "אבן גולל", או באבן פקק מרובעת.

ההקשר שמחבר את הממצא לסיפור קבורתו של ישוע

כאן נכנס ההקשר שהופך את התגלית למשמעותית גם מעבר לגבולות המחקר היהודי. לפי הברית החדשה, יוסף הרמתי - חבר הסנהדרין ואדם אמיד - הניח את גופתו של ישוע בתוך מערת קבר חדשה שחצב לעצמו בסלע מחוץ לחומות ירושלים, בדומה מאוד למערות הנחשפות באגן העיר העתיקה. נשות הגליל, כך מתואר, הביאו בשמים ועשבי מרפא כדי למשוח את הגופה - מנהג יהודי מקובל להסוואת ריח הריקבון בשלב הקבורה הראשוני.

הברית החדשה אף מתארת אבן גדולה שנגללה על פי הקבר, שאותה מצאו פתוחה ביום ראשון של חג הפסחא. התיאור הזה תואם במדויק את המבנה ההנדסי של מערות הקבורה הירושלמיות מאותה תקופה - אותה "אבן גולל" ממש.

שרידי העצמות מתקופת בית שני | צילום: דוברות המשטרה

קברים מפורסמים במורדות הר הזיתים

סילואן ממוקם בצל הר הזיתים ונחל קדרון, אתרים בעלי חשיבות מרכזית במסורת היהודית והנוצרית כאחד. במורדות אלו חצובים קברים מפורסמים כמו קבר בני חזיר, קבר זכריה וקבר יאסון, המעידים על עושרם של הכוהנים והאצולה הירושלמית בימי בית שני. המסורת הנוצרית ממקמת את אירועי ימיו האחרונים של ישוע - גת שמנים, הר הזיתים וגיא בן הינום - ברדיוס של מאות מטרים ספורים בלבד מהאזור שבו נחשפה עתה המערה.

בית הקברות בהר הזיתים | צילום: אורן בן חקון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...