"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא רק תכשיטים וטקסים: הסודות של נסיכות מצרים העתיקה נחשפים

תמיד סיפרו לנו שהן ענדו תכשיטים כבדים ולקחו חלק בטקסים, אבל מחקר חדש שבוחן מומיות מלפני אלפי שנים חושף אמת אחרת לגמרי • כל הפרטים

0השמעה
התגלית שמשכתבת את ההיסטוריה של מצרים ,
התגלית שמשכתבת את ההיסטוריה של מצרים

במשך שנים נהוג היה לחשוב כי תפקידן של נשות משפחת המלוכה במצרים העתיקה הסתכם במעמד טקסי, ייצוגי ופסיבי. אולם, מחקר חדש ומרתק שמתפרסם בכתב העתFrontiers in Environmental Archaeologyמנפץ את המיתוס, ומעריך כי כמה מאותן נסיכות עברו אימונים גופניים אינטנסיביים בלחימה ובירי בקשת.

Bones from five ancient Egyptian princesses hint that the weapons buried beside them may have reflected real training rather than ceremony alone.,צילום: מתוך אתר scitechdaily

טכנולוגיה מודרנית, תעלומות עתיקות

את המחקר פורץ הדרך הובילה הביו-ארכאולוגית ד"רזיינב חאשש. צוות החוקרים בחן מחדש שש מומיות מלכותיות מתקופת הממלכה התיכונה, אשר נחפרו כבר בסוף המאה ה-19 בבית הקברות המלכותי בדחשור (מדרום לקהיר), ואותרו מחדש בשנת 2020 במוזיאון המצרי. לראשונה מאז שנת 1895, נותחו שרידיהם של המלך חור וחמש נסיכות (איטה, חנמת, איטאוורת, נוב-חותפ וכנראה גם סאתחתורמרית) באמצעות שיטות מודרניות, הכוללות צילומי רנטגן וספקטרוסקופיה באינפרה-אדום.

הממצאים היו לא פחות ממדהימים: אצל הנשים נמצאו נקודות חיבור שרירים מפותחות במיוחד באזורי הכתפיים, הזרועות וכפות הידיים. בנוסף, אותרו סימנים אנטומיים המעידים על משיכה חוזרת של מיתר קשת ואחיזת כלי נשק, ואף עדויות ליבלות שנוצרו כתוצאה משימוש מעשי וממושך בהם.

The dagger buried with Princess Ita. Photograph by Sameh Abdel Mohsen, Egyptian Museum photographer.,צילום: מתוך אתר scitechdaily

קשתות מיומנות וצלעות שבורות

הניתוח המעמיק אפשר לחוקרים לשרטט פרופיל פיזי של כל אחת מהנסיכות הלוחמות:

הנסיכה איטה:אישה צעירה, כבת 28 עד 34 במותה, שהציגה קשרי שרירים חזקים במיוחד בפלג הגוף העליון. לדברי ד"ר חאשש, נתונים אלו מצביעים על כך שהשתמשה באופן קבוע בכלי נשק דוגמת אלות או פגיונות.

הנסיכה איטאוורת:צעירה בת 20 עד 34, ששלדה חושף כי הייתה קשתית מיומנת במיוחד. היא גם שרדה פציעות קשות, בהן צלעות שבורות ושברים בכף הרגל.

הנסיכה חנמת:אישה בשלה יותר, בסוף שנות ה-30 או ה-40 לחייה. אף שהראתה סימנים של הידלדלות עצם, ניכרו בה קשרי רצועות חזקים מאוד המעידים על עבר פיזי פעיל.

סימני שחיקה ומאמץ בשלדה של הנסיכה איטה,צילום: מתוך אתר frontiersin

הרפואה המתקדמת של העולם העתיק

מעבר לעדויות הלחימה, הבדיקה שפכה אור גם על מצבן הבריאותי של בנות המלוכה. החוקרים מצאו עדויות לזיהומים, תת-תזונה, וכן לשברים ופציעות טראומטיות אצל חלק מבני המשפחה. עם זאת, רבות מהפציעות הללו החלימו לחלוטין. ממצא זה מעיד כי הנפגעים שרדו את הפציעות הקשות, וזכו לטיפול הרפואי והכירורגי המתקדם ביותר שהיה זמין באותה התקופה.

עד היום, החוקרים נטו לפטור את הימצאותם של כלי נשק בקברי נשים מלכותיות כסממן סטטוס טקסי גרידא. אולם, סימני השחיקה החד-משמעיים שנמצאו בעצמות וברקמות הרכות משנים את התמונה לחלוטין. צוות המחקר קובע כי לפחות חלק מהנסיכות התאמנו בפועל בציד, בקשתות ובשימוש בנשק חם. גילויים אלו מוכיחים כי נשות בית המלוכה במצרים העתיקה מילאו תפקיד פעיל, פיזי ולוחמני הרבה יותר בחיי החצר מכפי שההיסטוריה המודרנית שיערה עד כה.

זיהויים מקוריים בכתב יד מהמאה ה-19,צילום: מתוך אתר frontiersin
טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר