מצדה. מסתתר שם פלא מדברי. צילום: משה שי

בעזרת זרעים בני 2,000 שנים: הפלא הבוטני שקם לתחייה - בישראל

בדיווח מיוחד של רשת BBC נחשף הסיפור הבלתי יאומן של צמד חוקרות מישראל, שהצליחו להנביט זרעי תמר עתיקים שנתגלו בחפירות מצדה • בעזרת מחמם בקבוקי תינוקות, אבקנים מזן "מתושלח" והפריה של התמר "חנה" - העץ התעורר לתחיה

בדיווח מיוחד של רשת BBC (מתוך סדרת BBC Reel), נחשף תמר ממלכת יהודה (התמר היהודאי) שנחשב לפני כ-2,000 שנה לפרי מבוקש ברחבי האימפריה הרומית, אך עם חורבן היישוב היהודי והעימותים הקשים מול הרומאים - הזן האגדי נכחד כליל ונעלם מדפי ההיסטוריה.

כעת, הודות למיזם מדע פורץ דרך של שתי חוקרות ישראליות, הפלא הבוטני הזה קם לתחייה מתוך העפר.

האוצר החבוי בחפירות מצדה

סיפור התחייה המופלא מתחיל לפני כ-2,000 שנה על פסגת מצדה. במהלך המצור הרומי, כשהמגינים היהודים הבינו כי סופם קרב, הם החליטו לשרוף את כל מחסני המזון - למעט מחסן אחד שנשאר שלם. המטרה הייתה להוכיח לרומאים שהם לא מתים מרעב, אלא בוחרים למות בני חורין.

בשנות ה-60 של המאה הקודמת, כשיגאל ידין חפר בהריסות מצדה, גילתה משלחתו צרור זרעי תמרים עתיקים שנשתמרו במצב יוצא דופן הודות לאקלים היבש של מדבר יהודה. הזרעים הועברו לאחסון באוניברסיטת בר-אילן ושכבו שם כאבן שאין לה הופך במשך כ-40 שנה - עד שמישהו החליט לשאול את השאלה ה"משוגעת": האם הזרעים הללו עדיין חיים?

"אמרו לנו שאנחנו משוגעות"

את היוזמה למהלך הובילה ד"ר שרה סלון, מנהלת המרכז למחקר רפואה טבעית במרכז הרפואי הדסה בירושלים. ד"ר סלון פנתה לד"ר איליין סולוויי, חוקרת בוטניקה וחקלאות מומחית ממכון הערבה ללימודי סביבה, ובקשה ממנה לנסות ולהנביט את הזרעים.

"כשסיפרתי לאנשים שאני רוצה לגדל זרעים בני 2,000 שנה, התגובה הכמעט אחידה הייתה 'את משוגעת'", משחזרת ד"ר סלון. אך השתיים לא ויתרו. ד"ר סולוויי פיתחה פרוטוקול הנבטה ייחודי: היא החלה בהדרגה בלהחדיר לחות לזרעים העתיקים, כשהיא משתמשת במכשיר ביתי מפתיע – מחמם בקבוקי תינוקות שנשאר לה מתקופת גידול ילדיה.

המאמץ השתלם: כעבור מספר שבועות, אחד הזרעים החל לנבוט במהירות מדהימה. העץ הצעיר שצמח מזרע מצדה זכה לשם הסמלי "מתושלח" (Methuselah).

מתושלח, חנה והשידוך ההיסטורי

בדיקות בוטניות גילו כי "מתושלח" הוא עץ זכר - כלומר, הוא מייצר אבקנים בלבד, ולא פירות. כדי לייצר את הפרי העתיק, נדרשה החצי השני של המשוואה: עץ תמר נקבה.

החוקרות לא נצרו את המאמץ וביצעו סבב הנבטה נוסף של כ-30 זרעים עתיקים נוספים מאזור מדבר יהודה. מתוך זרעים אלו נבטו שישה עצים נוספים, וביניהם התגלו שתי נקבות. החוקרות העניקו לנקבות את השמות "חנה" ו"יהודית".

כשעץ ה"חנה" הגיע לפרקו, ביצעו החוקרות הפרייה יזומה: הן לקחו את האבקנים של "מתושלח" הזכר והפרו איתם את פרחיה של "חנה" הנקבה. התוצאה לא איחרה לבוא - לראשונה זה אלפיים שנה, הבשילו על ענפי ה"חנה" תמרים יהודאיים עסיסיים, מתוקים ואותנטיים.

ניצחון הבוטניקה הישראלית

הצלחת המיזם של ד"ר סלון וד"ר סולוויי אינה רק גימיק ארכיאולוגי, אלא פריצת דרך מדעית בעלת משמעות אקולוגית והיסטורית בינלאומית. הוכח כי זרעים מסוגלים לשמור על חיוניותם במשך אלפי שנים בתנאי מדבר קיצוניים, וכעת פועלות החוקרות להרחיב את המיזם ולהקים מטעים שלמים של התמר היהודאי המקורי.

"כאשר מכחידים ענפים שלמים של חקלאות מתוך שיקולים פוליטיים או מלחמתיים, אין לזה שום הצדקה", מסכמות החוקרות. "להחזיר לחיים צמח שהושמד בכוונה תחילה - זהו ניצחון אמיתי של הטבע ושל ההיסטוריה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...