באמצע המדבר: נחשפו מנזר ענק ועיר נוצרית קדומה

ארכיאולוגים במצרים חשפו לאחרונה שרידים של שני אתרים נוצריים קדומים ורחבי היקף, המספקים הצצה נדירה לחיי הקהילות הנוצריות הראשונות במדינה: מנזר קופטי עצום מהמאה החמישית, ואף עיר שלמה מהמאה הרביעית שהשתמרה מתחת לחולות המדבר.

התגלית הראשונה נחשפה באזור אל-קלאיה שבצפון מצרים. במקום נמצאו שרידיו של מתחם נזירים קופטי, הנחשב לאחד הגדולים ביותר שהתגלו אי פעם מתקופת הנצרות הקדומה. החפירה, בראשות הארכיאולוג סמיר רזק עבד אל-חאפז, חשפה 13 חדרים בעלי תקרות מקומרות ששימשו למגורי נזירים, וכן חללים קהילתיים, אזורי אחסון ומטבחים.

בנוסף, התגלו אולמות גדולים יותר שנועדו ככל הנראה להוראה ולאירוח, מה שמעיד כי המתחם התרחב ככל שהקהילה גדלה. בין הממצאים היו כלי חרס, בסיסי עמודים, עמוד שיש וחדר תפילה שסומן בצלב מאבן גיר. על קירות המבנים השתמרו ציורי קיר המתארים נזירים, צבאים ועיטורי צמחים.

הממצאים באתר, הכוללים עצמות בעלי חיים וכלי אחסון, מספקים רמז לתזונתם של הנזירים, בעוד שאולם האורחים הגדול מרמז כי הקהילה לא חיה בבידוד מוחלט אלא שמרה על קשר עם העולם החיצון. החוקרים מנתחים עתה את הממצאים כדי להבין לעומק את תפקודו והתפתחותו של המנזר, שהיה חלק ממרכז תרבותי ודתי משגשג במצרים לאחר הגעת הנצרות לאזור במאה הראשונה לספירה.

עיר שלמה מתחת לחול

דרומה משם, בנווה המדבר דאח'לה, כ-298 קילומטרים ממערב ללוקסור, נחשפה תגלית דרמטית לא פחות. יישוב נוצרי שלם מאמצע המאה הרביעית. לפי הודעת משרד התיירות והעתיקות המצרי, החפירות באתר עין א-סביל חשפו עיר שלמה הכוללת בזיליקה, בתי מגורים, מגדלי שמירה ומתחם מבוצר. רשת רחובות מסודרת יצרה כיכרות ושטחים פתוחים סביב הבזיליקה המרכזית.

"במרכז העיר ניצבת כנסיית בזיליקה המשקיפה על אחד הרחובות הראשיים", אמר דיאא זהראן, האחראי על מגזר העתיקות האסלאמיות, הקופטיות והיהודיות במועצה לעתיקות.

מחמוד מסעוד, מנהל משלחת החפירה, ציין כי היישוב "הכיל את כל המרכיבים האדריכליים של קהילה מתפקדת במלואה". בין הממצאים המרתקים ביותר באתר היו קרוב ל-200 אוסטרקונים - שברי חרס שעליהם נכתבו מסמכים, המתעדים עסקות מסחריות, התכתבויות ופרטים נוספים על חיי היומיום. ממצאים אלה מספקים חלון כתוב נדיר לחייהם של תושבי העיר הקדומה. כמו כן, התגלה אוסף מטבעות ברונזה וזהב מתקופת שלטונו של הקיסר קונסטנטיוס השני (337-361 לספירה).

הארכיאולוג קולין הופ מאוניברסיטת מונאש, שלא היה מעורב בחפירה, התייחס לתגלית והדגיש את חשיבותם של מטבעות הזהב. "גילוי מטבעות הזהב הוא משמעותי, שכן הם נדירים באזור דאח'לה", אמר. "הממצא מעלה שאלות לגבי זהות הבעלים, מעמדם ולשם מה שימשו המטבעות", הוסיף, וציין כי נוכחותם ביישוב חקלאי הופכת את התגלית למפתיעה במיוחד.