"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חפר בשטח האוניברסיטה - ומצא מקדש עתיק
במהלך חפירות, שלושה נחשי קוברה יצאו מתחת לסלעים • "מעולם לא ראיתי קוברה ענקית כזו - ברגע שהזזנו את האבנים העתיקות, הן יצאו כאילו שמרו על משהו נסתר מתחת", ציין מפעיל הצמ"ה
הודו: JCB חפר בשטח אוניברסיטה ומצא מקדש עתיק. צילום: אתר האוניברסיטה

חפר בשטח האוניברסיטה - ומצא מקדש עתיק

במהלך חפירות, שלושה נחשי קוברה יצאו מתחת לסלעים • "מעולם לא ראיתי קוברה ענקית כזו - ברגע שהזזנו את האבנים העתיקות, הן יצאו כאילו שמרו על משהו נסתר מתחת", ציין מפעיל הצמ"ה

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מחפר JCB שחפר תעלות בקמפוס אוניברסיטאי בהודו חשף שלושה עמודים מגולפים גדולים, שלפי הערכות מהווים חלק ממקדש עתיק. סגן נשיא האוניברסיטה, פרופ' י. ל. סריניבאס, ביקר במקום והורה על עצירה זמנית של החפירה ברדיוס של 50 מטרים וביקש בדיקה מיידית של הממצאים. שברי המבנים העתיקים מתוארכים לתקופת קאקטיה (1163–1323 לספירה).

שושלת קאקְטִיָה (Kakatiya), שלטה באזור הדקאן בדרום הודו במשך כמאתיים שנה, בין המאה ה-12 לראשית המאה ה-14. במהלך החפירות שלושה נחשי קוברה יצאו מתחת לסלעים.

"מעולם לא ראיתי קוברה ענקית כזו. ברגע שהזזנו את האבנים העתיקות, הן יצאו כאילו שמרו על משהו נסתר מתחת", ציין מפעיל ה-JCB. "אנחנו מפוחדים מדי להמשיך לחפור במקום הזה. זה מרגיש כמו אזהרה", אמר המפעיל, לפי דקאן כרוניקל.

מנהל מחלקת הארכאולוגיה הממשלתית ק. ארג'ון ראו, אמר כי בכוונת המשרד להכין דוח מפורט כדי לקבוע את מקור המבנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...