בדיקה מחודשת של ממצאים ארכיאולוגיים מאתר לינגג'ינג שבמרכז סין ממקמת מחדש את הופעתן של טכנולוגיות מתקדמות לייצור כלי אבן ועצם לכ-146 אלף שנה לפני זמננו. מדובר בכ-20 אלף שנה מוקדם יותר מההערכות הקודמות, ובתקופה שחפפה לעידן קרח קשה במיוחד.
לדברי החוקרים, קיומה של מערכת טכנולוגית מתקדמת במזרח אסיה לפני כ-146 אלף שנה מרחיב משמעותית את ההבנה על התפשטות החשיבה האנושית המתקדמת בתקופה הפלאוליתית. כך שהאוכלוסיות באזור באותה התקופה היו מסוגלות לתכנן כלים חדשניים, מסעות להשגת חומרי גלם, לחשב את צורת ליבות האבן מראש ולייצר כלים אחידים בקנה מידה רחב.
החוקרים תיארכו את הממצאים באמצעות בדיקת גבישי קלציט בתוך עצמות בעלי חיים וביצוע תיארוך תוריום-230 על צלע מאובנת של בעל חיים. הממצאים פורסמו בכתב העת Journal of Human Evolution. את המחקר הובילו יושאו ג'או ממוזיאון פילד בשיקגו וז'אנגיאנג לי מאוניברסיטת שאנדונג בסין.
אוסף הממצאים מלינגג'ינג כולל אלפי כלי אבן, כלי קצבות לעיבוד בשר וכלי עצם. החוקרים אומרים שהטכנולוגיה שנחשפה דרשה תכנון, דיוק והבנה עמוקה של תכונות האבן ושל האופן שבו היא נשברת.
"אנשים נוטים לדמיין יצירתיות כמשהו שפורח בזמנים טובים", אמר יושאו ג'או בהודעת המחקר של מוזיאון פילד. "העובדה שכלי האבן האלה יוצרו בתקופת קרח קשה מספרת סיפור אחר. זמנים קשים יכולים להכריח אותנו להסתגל".
בין הממצאים הבולטים נמצאו ליבות אבן עגולות בסגנון טכנולוגיית לבאלואה, שיטת סיתות פרהיסטורית מתוחכמת שבה מכינים מראש את האבן כדי לייצר נתזים חדים בצורה מבוקרת. חלק מהליבות עובדו באופן סימטרי משני הצדדים, בעוד אחרות הוכנו כך שצד אחד שימש כמשטח הכאה והצד השני עוצב במיוחד ליצירת נתזים חדים.
לדברי החוקרים, לא מדובר בייצור אקראי של שבבי אבן אלא במערכת עבודה מסודרת שנועדה לשלוט בגודל, בצורה ובחדות של הכלים שיוצרו. יצרני הכלים גם בחרו בקפידה את חומרי הגלם, והראיות מצביעות על כך שהם הובילו אבנים מתאימות מנהר יינג, שנמצא במרחק של כשישה עד עשרה קילומטרים מהאתר.
בנוסף לכלי האבן, נמצאו גם כלי עצם מעוצבים שעובדו באמצעות טכניקות ליטוש ועיבוד בלחץ ובפטישים רכים. החוקרים אומרים שהטכנולוגיה מעידה על רמת ארגון מחשבתי ותכנון שהייתה מזוהה עד כה בעיקר עם תרבויות פלאוליתיות תיכונות באירופה ובאפריקה.
"זו לא הייתה סתם הפקה אקראית של נתזי אבן", אמר ג'או. "זו הייתה טכנולוגיה שדרשה תכנון, דיוק והבנה עמוקה של תכונות האבן ושל מכניקת השבירה".
לדבריו, "ההיגיון שמאחורי המערכת הזו, והיכולות הקוגניטיביות שהיא משקפת, מראות דמיון חשוב לטכנולוגיות פלאוליתיות תיכונות שמזוהות בדרך כלל עם ניאנדרטלים באירופה ועם אבות האדם באפריקה. המשמעות היא שחשיבה טכנולוגית מתקדמת לא הייתה מוגבלת רק למערב אירו-אסיה".
הכנה שיטתית של ליבות האבן, שליטה מכוונת בזוויות השבירה ורצף עבודה מתוכנן יצרו נתזים אחידים ומדויקים. מאפיינים אלה דומים לטכנולוגיות שיוחסו בעבר לניאנדרטלים באירופה ולאבות האדם באפריקה.
הממצאים מלינגג'ינג מראים שטכנולוגיות אבן מתקדמות לא התפתחו רק במערב אירו-אסיה, אלא הופיעו גם במזרח אסיה בתקופה של לחץ אקלימי קיצוני. בין הכלים שנמצאו היו גם כלי קצבות לעיבוד בשר, מה שמעיד על חשיבה טכנולוגית רחבה ששימשה גם לצורכי הישרדות יומיומיים.
החוקרים מזהים את יוצרי הכלים כהומו ג'ולואנסיס, קרוב משפחה נכחד של האדם המודרני שחי במזרח אסיה ונעלם לפני כ-50 אלף שנה. המין זכה לכינוי "האדם בעל הראש הגדול", משום שנפח מוחו הוערך בכ-1,800 סמ"ק, גדול אף משל האדם המודרני הממוצע.
לפי החוקרים, להומו ג'ולואנסיס היו מאפיינים ששילבו תכונות של בני אדם קדומים ממזרח אסיה ושל ניאנדרטלים מאירופה. גולגולות שנמצאו בלינגג'ינג מחזקות את הזיהוי הזה ותואמות לטכנולוגיה שהתגלתה באתר.
"גבישי הקלציט בתוך העצם פעלו כמו שעון טבעי שאפשר לנו לדייק את גיל האתר", הסביר ג'או. לדבריו, "למרות שהכלים האלה רק מעט עתיקים יותר ממה שחשבנו קודם, כל הסיפור משתנה". הוא הוסיף כי "פעם חשבנו שהכלים נוצרו לפני 126 אלף שנה בתקופה חמימה יחסית, אבל התיארוך החדש מראה שחלק מהם יוצרו לפני 146 אלף שנה, במהלך תקופת קרח קשה וקרה במיוחד".
לדברי החוקרים, הממצאים מערערים את הרעיון שלפיו יצירתיות היא "מותרות של תקופות טובות". במקום זאת, נראה שבמקרה הזה החדשנות הטכנולוגית הייתה דווקא תגובת הסתגלות לתנאי חיים קשים במיוחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו