יצאו לטייל - וחשפו בטעות אוצר וויקינגים עתיק

"אחד הגילויים הארכיאולוגיים החשובים ביותר באירופה בשנים האחרונות": התרגשות נרשמה השבוע בנורווגיה סביב גילוי מטמון עצום מתקופת הוויקינגים הכולל בין 3,600 ל -3,700 מטבעות. הארכיאולוגית אן תרזה אנגסוון ציינה כי גלאי המתכות עדיין מזהים אותות בשטח, מה שמעיד כי ייתכן שממצאים נוספים טרם נחשפו.

הגילוי התרחש ליד העיירה רנה במחוז אינלנדט ב-10 באפריל, כאשר שני חובבנים מצאו 19 מטבעות בשדה. בעקבות זאת הורחבו החיפושים במהירות, והחוקרים מגדירים את הממצא כ"אחד הגילויים הארכיאולוגיים החשובים ביותר באירופה בשנים האחרונות".

המטמון, המכונה "מטמון מורסטד", כולל יותר מ-3,150 מטבעות כסף לצד תכשיטים ושברי כסף חתוך. ארכיאולוגים מרשות מחוז אינלנדט ביצעו סריקות מקיפות של השטח כדי לאבטח את הממצאים ולייצב פריטים פגיעים, ובהמשך צפוי Museum of Cultural History להוביל את החפירות הרשמיות.

מומחים מתארים את האוסף כ"חריג" הן בהיקפו והן במצב השתמרותו, כאשר מטבעות רבים נראים כמעט חדשים, מה שמקל על זיהוי סוגיהם במסגרת מחקר נומיסמטי, תחום העוסק בחקר מטבעות.

המטבעות מתוארכים ברובם לשנים 980 עד 1040 לספירה, וסביר כי הוטמנו סביב 1040 עד 1050. מדובר בתקופה של שינויים פוליטיים משמעותיים בנורווגיה ובאזור ים הצפון, וכן בראשית היווצרותה של מערכת מטבע מקומית לאחר תקופה ללא מטבעה לאומית יציבה.

מקורם של רוב המטבעות מחוץ לנורווגיה, בעיקר מאנגליה ומהאזורים הגרמניים, לצד מטבעות מדנמרק ומנורווגיה עצמה. בין השליטים שעל שמם הונפקו המטבעות נמנים Cnut the Great, Æthelred II, Otto III, ו-Harald Hardrada, שנחשב למלך הראשון בנורווגיה שטבע מטבעות בהיקף רחב. שילוב זה מדגיש את קשרי המסחר הענפים בין נורווגיה לשווקים באירופה ואת מערכות הכוח שפעלו באזור.

לדברי מומחים, הריכוז החריג של מטבעות מספק תובנות נדירות על זרימת כסף וכלכלה בתקופה של טלטלה ושינויים פוליטיים, לצד פעילות ויקינגית והזרמת עושר מבחוץ. עם זאת, החוקרים מציעים כי מקור המטמון אינו בהכרח בביזה, אלא עשוי להיות קשור לתעשיית הברזל המקומית. במשך מאות שנים הפיקו קהילות באזור עפרות ברזל מביצות, עיבדו אותן ושיווקו מוצרים לאירופה, פעילות שהניבה הכנסות משמעותיות. ייתכן כי המטמון מייצג הון שנצבר במסגרת פעילות זו.

הריכוז הגבוה של מטבעות בין-לאומיים מחזק את ההשערה כי מדובר בקהילה שהייתה מחוברת היטב לנתיבי מסחר אזוריים, והשתמשה בכסף כאמצעי מרכזי לניהול עושר. הממצא מעורר שאלות חדשות לגבי האופן שבו עושר נשמר והופעל בתקופה שבה החלה להתגבש סמכות מלכותית ומערכת מוניטרית בנורווגיה.

שר האקלים והסביבה של נורווגיה, אנדראס ביילנד אריקסון, כינה את הגילוי "היסטורי ומרהיב", והוסיף כי "כל נורווגיה ראויה לחוות" אותו. כך לפי CBS News.

החוקרים ממשיכים לנתח את המטבעות באמצעות בדיקות של דפוסי הטבעה, שחיקה והרכב מתכות, במטרה לחדד את תיארוך ההטמנה ולהבין כיצד הגיעו מטבעות מאזורים שונים לאזור. במקביל נבדקת האפשרות שמדובר במספר הטמנות נפרדות, וכן האם שברי התכשיטים והכסף שימשו כאמצעי מסחר סטנדרטי או כרכוש אישי שהותאם לשימוש כלכלי.