"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
ציוויליזציה אבודה

התגלית שמוכיחה: ההיסטוריה שגויה ב-5,000 שנה

מבנה אבן דו-מפלסי בן 5,000 שנה נחשף באתר אספרו, ומתברר כמצפה אסטרונומי מתקדם שקדם למצפה הכוכבים המוכרים במצרים ובבל • המבנה שימש לחיזוי גאות ושפל וניהול חיי הדייגים דרך גרמי השמיים • האם נמצא המקור לחדשנות האינטלקטואלית של העולם החדש? • התגלית שמשנה את ספרי ההיסטוריה

,עודכן
0השמעה
מצרים, מאחורייך: תגלית מסעירה בפרו. צילום: משרד התרבות של פרו

חוקרים זיהו מבנה אבן דו-מפלסי בן 5,000 שנה באתר הארכאולוגי אספרו בחופה של פרו. הם קבעו כי הוא שימש כמצפה אסטרונומי מתקדם של תרבות קראל, ששגשגה בערך בין 3,000 ל-1800 לפני הספירה ומסווגת בין העתיקות ביותר בעולם החדש.המבנה הוא חלק ממכלול אדריכלי גדול יותר שעבר ארבעה שלבי בנייה. הוא ניצב סמוך למבנים פירמידליים עם תצפית ברורה אל האוקיינוס השקט, הממקמת את המתבוננים כך שיוכלו לעקוב אחר השמש, הירח וגופים שמימיים אחרים.

מצפה אסטרונומי מתקדם שקדם למצפה הכוכבים המוכרים במצרים ובבל,צילום: משרד התרבות של פרו

הממצא מחזק את הטענה שקראל הייתה מרכז של חדשנות אינטלקטואלית ומציע שתצפית שמיים מאורגנת באמריקות התקיימה מוקדם בהרבה מהמשוער בדרך כלל, ייתכן שבזמן מקביל או אף מוקדם מבבל או מצרים העתיקה, לפי IDR.

עיצוב המצפה משקף מתקן ייעודי למעקב אחר תופעות טבע ושמיים. מסדרונות צרים ונקודות תצפית מוגדרות מעידים על כיוונון מרחבי מוקפד, תצפית חוזרת, ואולי אף ידע מתועד. אבן אנכית בראש המכלול שימשה כמתקן לסימון זמן ולרישום תופעות שמש וירח. היא סייעה לחזות שינויי גאות ושפל ותבניות מזג אוויר, תוך שילוב התצפית בתובנות של התקופה על העולם. הבניין פעל במסגרת מכלול אדריכלי רחב יותר, ושימש לטקסים דתיים הקשורים למחזורי הטבע ולמקצבים של החיים החקלאיים והימיים.

מומחים מציינים כי בניגוד למבנים מוכרים אחרים בקראל, מבנה זה מאופיין בסידור דו-מפלסי ייחודי. הוא כנראה נקשר לסביבתו החופית, שבה נדרשו המתבוננים לקשר בין אירועי שמיים לשינויים בעולם הסובב אותם.

הארכאולוג דויד פאלומינו הסביר כי המבנה עוצב "להקרין צללים למדידת זמן ולאיתור שינוי סביבתי". לדבריו, השיטה הייתה מסייעת למתבוננים לעקוב אחר תנועות השמש, הירח וגופים שמימיים אחרים.

נחשף בטעות: המתקן הסודי של תרבות קראל שחזה את העתיד בעזרת הכוכבים,צילום: משרד התרבות של פרו

החוקרים מדגישים שתצפית שיטתית זו במחזורי השמיים הייתה חלק אינטגרלי מן הארגון החברתי והכלכלי. באמצעות קריאת דפוסים חוזרים בשמיים וקישורם לשינויים עונתיים, התושבים תכננו את חיי היומיום וניהול המשאבים. הידע תמך באסטרטגיות דיג, איסוף רכיכות ופעילויות חופיות, ותיאם חילופים עם קהילות חקלאיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר