העיר אוקסירינכוס, הממוקמת כ-190 קילומטרים דרומית לקהיר, ידועה מזמן כ"מכה של הפפירוסים" בזכות האקלים היבש שלה ששימר אלפי מסמכים עתיקים. אך הממצא האחרון, שנחשף בעונת החפירות של סוף 2025 ופורסם כעת, הוא משהו שאיש לא ציפה לו.
משלחת מאוניברסיטת ברצלונה חשפה מתחם קבורה מפואר הכולל שלוש גומחות תת-קרקעיות. לצד פסלוני ברונזה ומומיות עם "לשונות זהב" - אמצעי שנועד לאפשר למתים לדבר עם האלים בעולם הבא - נמצא הממצא המרתק ביותר: קטע מתוך "רשימת הספינות" המפורסמת של הומרוס.
במהלך פתיחת סרקופג עץ מעוטר, גילו החוקרים מומיה עטופה בבד פשתן עם דוגמאות גיאומטריות. כשהחלו לבחון את השכבות, הם מצאו פפירוס שהונח ישירות על בטנה של המומיה במהלך תהליך החניטה. לאחר פענוח בברצלונה, התברר כי לא מדובר בלחש הגנה או בתפילה לאל אוסיריס, אלא בטקסט מתוך השיר השני של היצירה המכוננת של הומרוס - המספרת על מלחמת טרויה.
בעוד שבעבר נמצאו פפירוסים עם לחשים מאגיים בתוך מומיות, שילוב של יצירה ספרותית חילונית בטקס דתי כה מורכב הוא תקדים היסטורי המעיד על מעמד אליטיסטי ותרבותי יוצא דופן של הנקבר.
הקטע שנמצא הוא "רשימת הספינות" (Catalogue of Ships), פירוט קפדני של הצי היווני שהפליג לטרויה. הגילוי מעלה תיאוריות מרתקות: האם הנקבר היה חובב ספרות יוונית שרצה לקחת את היצירה האהובה עליו לעולם הבא? או שמא הפפירוס שימש כסמל סטטוס המעיד על השכלה רחבה בקרב האצולה המצרית-רומית?
לצד המומיה עם הפפירוס, נמצאו מומיות נוספות שפיהן הוכנסו לשונות עשויות זהב. על פי האמונה המצרית, לשונות אלו אפשרו למת לשאת דברים בפני בית הדין של אוסיריס ולהבטיח את מעברו לחיי הנצח.
השילוב בין לשונות הזהב לבין טקסט של הומרוס מדגים את הסינקרטיזם התרבותי המרהיב של אותה תקופה - עולם שבו דת מצרים העתיקה פוגשת את הספרות היוונית הקלאסית תחת שלטון רומי.
החוקרים מעריכים כי מדובר בקבר של משפחה מהמעמד הגבוה ביותר בעיר. התגלית הזו פותחת דלת להבנה חדשה של תהליכי החניטה: ייתכן שהחונטים לא השתמשו רק בטקסטים דתיים כ"מדריכים" לעולם הבא, אלא גם ביצירות מופת שנתפסו כבעלות ערך רוחני או תרבותי עליון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו