"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
וַתָּנַח הַתֵּבָה עַל הָרֵי אֲרָרָט

דווקא בטורקיה: נמצאה תיבת נח המקורית

ממצאים חדשים מציתים מחדש את הוויכוח סביב “מבנה” מסתורי • חוקרים טוענים כי זיהו חללים ותצורות תת-קרקעיות שעשויות להעיד על שרידי כלי שיט קדום • עם זאת, הקהילה המדעית נותרת ספקנית

,עודכן
0השמעה
נמצאה תיבת נח בטורקיה?. צילום: noahsarkscans

דיווחים חדשים מחזירים לכותרות את אחת התעלומות הארכאולוגיות המפורסמות בעולם:האם תצורת דורופינר שבמזרח טורקיה היא למעשה שרידי תיבת נח התנ"כית? לטענת חוקרים המעורבים בפרויקט, סריקות עדכניות מצביעות על קיומו של "מבנה" תת-קרקעי, כלומר מערך חללים, מסדרונות וחלל מרכזי בעל תבנית מסודרת, שלדבריהם אינו נראה כתופעה טבעית ועשוי להעיד על קונסטרוקציה עתיקה מעשה ידי אדם.

המיקום שבו החוקרים מאמינים שמצאו את התיבה האבודה,צילום: מתוך דף הפייסבוק Noah's Ark Discovered Project

הדגימות שגילו בקרקע

חוקרים שבחנו את האתר ב-2024 מצאו כי דגימות קרקע מתוך התצורה מציגות הרכב כימי חריג לעומת הסביבה, עם רמות גבוהות פי שלושה של חומר אורגני ועלייה של כ-38% באשלגן. לדבריהם, ממצאים אלה עשויים להעיד על התכלות של מבנה עץ גדול ועל פעילות ביולוגית בעבר, אפשרות שמתיישבת, לטענתם, עם נוכחות אנושית ובעלי חיים.

במקביל, סריקות תת-קרקעיות באמצעות מכ"ם חודר קרקע ותרמוגרפיה באינפרה-אדום חשפו מה שהחוקרים מתארים כמערכת חללים מסודרת, הכוללת מסדרונות, חללים חוזרים וחלל מרכזי. חלק מהמבנים, שכונו "אטריום", נראים כמתמשכים לאורך הציר המרכזי של התצורה, באופן שלדברי הצוות אינו אקראי ועשוי להתאים לתיאורים של מבנה רב-מפלסי, כך לפי Euronews Turkish.

סריקות באמצעות מכ"ם חודר קרקע ותרמוגרפיה באינפרה-אדום חשפו מערכת חללים,צילום: noahsarkscans

לפי דיווח נוסף, הצוות מתכנן בשלב הבא להחדיר רובוטים זעירים למנהרות שזוהו, במטרה לצלם, לאסוף דגימות ולהעריך את מבנה הפנים של האתר, לפני כל חפירה פולשנית. החוקרים מדגישים כי גישה זו נועדה למנוע פגיעה במידע הארכאולוגי ולבסס ממצאים לפני נקיטת צעדים בלתי הפיכים.

תצורת דורופינר, שאורכה כ-157 מטרים, רוחבה כ-26 מטרים וגובהה כ-16 מטרים, מזוהה מאז 1959 עם תיאור תיבת נח בשל הדמיון למידות המקראיות. תומכי התיאוריה מצביעים גם על ממצאים של מאובנים ימיים בגובה של כ-2,000 מטרים מעל פני הים, כהוכחה אפשרית לכך שהאזור היה בעבר מכוסה מים.

הספקנות של גאולוגים וארכאולוגים

עם זאת, הקהילה המדעית נותרת ספקנית. גאולוגים וארכאולוגים רבים מדגישים כי אין הוכחה חד משמעית למבנה מעשה ידי אדם, ומסבירים כי התצורה יכולה להיווצר בתהליכים טבעיים כמו סחיפה, מפולות ודינמיקה קרחונית. בנוסף, מיקומו של האתר בעמק ופעילות געשית מאוחרת באזור מעלים ספקות לגבי אפשרות שימור של מבנה קדום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר