דיווחים חדשים מחזירים לכותרות את אחת התעלומות הארכאולוגיות המפורסמות בעולם: האם תצורת דורופינר שבמזרח טורקיה היא למעשה שרידי תיבת נח התנ"כית? לטענת חוקרים המעורבים בפרויקט, סריקות עדכניות מצביעות על קיומו של "מבנה" תת-קרקעי, כלומר מערך חללים, מסדרונות וחלל מרכזי בעל תבנית מסודרת, שלדבריהם אינו נראה כתופעה טבעית ועשוי להעיד על קונסטרוקציה עתיקה מעשה ידי אדם.
הדגימות שגילו בקרקע
חוקרים שבחנו את האתר ב-2024 מצאו כי דגימות קרקע מתוך התצורה מציגות הרכב כימי חריג לעומת הסביבה, עם רמות גבוהות פי שלושה של חומר אורגני ועלייה של כ-38% באשלגן. לדבריהם, ממצאים אלה עשויים להעיד על התכלות של מבנה עץ גדול ועל פעילות ביולוגית בעבר, אפשרות שמתיישבת, לטענתם, עם נוכחות אנושית ובעלי חיים.
במקביל, סריקות תת-קרקעיות באמצעות מכ"ם חודר קרקע ותרמוגרפיה באינפרה-אדום חשפו מה שהחוקרים מתארים כמערכת חללים מסודרת, הכוללת מסדרונות, חללים חוזרים וחלל מרכזי. חלק מהמבנים, שכונו "אטריום", נראים כמתמשכים לאורך הציר המרכזי של התצורה, באופן שלדברי הצוות אינו אקראי ועשוי להתאים לתיאורים של מבנה רב-מפלסי, כך לפי Euronews Turkish.
לפי דיווח נוסף, הצוות מתכנן בשלב הבא להחדיר רובוטים זעירים למנהרות שזוהו, במטרה לצלם, לאסוף דגימות ולהעריך את מבנה הפנים של האתר, לפני כל חפירה פולשנית. החוקרים מדגישים כי גישה זו נועדה למנוע פגיעה במידע הארכאולוגי ולבסס ממצאים לפני נקיטת צעדים בלתי הפיכים.
תצורת דורופינר, שאורכה כ-157 מטרים, רוחבה כ-26 מטרים וגובהה כ-16 מטרים, מזוהה מאז 1959 עם תיאור תיבת נח בשל הדמיון למידות המקראיות. תומכי התיאוריה מצביעים גם על ממצאים של מאובנים ימיים בגובה של כ-2,000 מטרים מעל פני הים, כהוכחה אפשרית לכך שהאזור היה בעבר מכוסה מים.
הספקנות של גאולוגים וארכאולוגים
עם זאת, הקהילה המדעית נותרת ספקנית. גאולוגים וארכאולוגים רבים מדגישים כי אין הוכחה חד משמעית למבנה מעשה ידי אדם, ומסבירים כי התצורה יכולה להיווצר בתהליכים טבעיים כמו סחיפה, מפולות ודינמיקה קרחונית. בנוסף, מיקומו של האתר בעמק ופעילות געשית מאוחרת באזור מעלים ספקות לגבי אפשרות שימור של מבנה קדום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו