מתיחת פנים לקיסר: אחד המונומנטים המזוהים ביותר בעולם, הקולוסיאום ברומא, קיבל השבוע "מתיחת פנים" היסטורית. פרויקט שיקום רחב היקף שנמשך ארבע שנים הושלם, ובמסגרתו הוחזר הדרכה המקורי של הכניסה הדרומית לארנה העתיקה. הפרויקט, בהובלת סטודיו Stefano Boeri Interiors, לא רק שימר את האבנים הקיימות אלא שינה את כל תפיסת המרחב של המבקרים באתר.
בשיאו של האימפריה הרומית, הכניסה הדרומית הייתה שער הכניסה הראשי של הקהל, עם עמודי שיש שהתנשאו לגובה של כ-50 מטרים. אולם, החל מהמאה ה-7 לספירה, חוסר יציבות בקרקע ורעידות אדמה הובילו לקריסת השער. עם השנים, האזור הפך ממבוא מפואר לאזור אורוות ומכלאות לבעלי חיים, עד שבמאה ה-19 נבנו תומכות לבנים כדי למנוע את התמוטטותו הסופית.
החידושים העיקריים בפרויקט כולל הורדת מפלס הקרקע והנמכה לגובה המקורי של הרצפה הרומית. בנוסף, הרצפה רוצפה מחדש באבן טרוורטין שהובאה ממחצבות טיבולי הסמוכות - אותן מחצבות בדיוק ששימשו לבניית הקולוסיאום במקור.
במקומות בהם עמדו עמודי הענק, הוצבו גושי שיש מרובעים המאפשרים למבקרים לשבת ולחוש את קצב הארקדות המקורי. כמו כןף על הרצפה מתחת לכל קשת שוחזרו המספרים הרומיים המצביעים על סקציות המושבים, ממש כפי שהיה נהוג בעת העתיקה.
החפירות לעומק לא רק חשפו את המפלס המקורי, אלא הניבו "בונוס" מרשים. הארכיאולוגים של הפארק הארכיאולוגי של הקולוסיאום גילו בין שכבות האדמה מטבעות עתיקים, פסלים, עצמות בעלי חיים ותכשיטי זהב יקרי ערך שנפלו או הושארו שם לפני מאות שנים. בנוסף, קטע אחד של הפיאצה הושאר במצבו המקורי כדי לאפשר למבקרים ולחוקרים להביט ישירות אל היסודות ולהבין את המערכת ההידראולית המורכבת ששימשה את המבנה.
ציר הזמן: הטרנספורמציה של שער הקולוסיאום
סיפורו של השער הדרומי מתחיל במאה ה-1 לספירה, עם בניית הקולוסיאום והקמת כניסה מפוארת שכללה עמודי שיש עצומים בגובה 50 מטר ורצפת טרוורטין יוקרתית. השער שירת את המוני הצופים עד למאה ה-7 לספירה, אז שילוב של חוסר יציבות בקרקע ורעידות אדמה הוביל לקריסה חלקית של הארקדות המפוארות.
במהלך ימי הביניים, האזור איבד לחלוטין את זוהרו ושימש למטרות פונקציונליות נמוכות כאורוות סוסים ומכלאות לבעלי חיים, עד שבמאה ה-19 בוצעו עבודות תמיכת חירום באמצעות לבנים כדי למנוע את קריסת הקירות ששרדו.
תהליך החזרה לימי הזוהר החל באוקטובר 2025 עם חשיפת "מעבר קומודוס" התת-קרקעי והסודי, והגיע לשיאו באפריל 2026 עם חניכת פרויקט השיקום של האדריכל סטפנו בוארי, שהנמיך את הפיאצה לגובהה המקורי והחזיר למבקרים את תחושת העוצמה של רומא העתיקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו