"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
לראשונה מזה 1,300 שנה: נחשפה הכניסה הדרומית לקולוסיאום ברומא
לאחר ארבע שנים של עבודה מאומצת, נחשפה מחדש הכניסה הדרומית של האמפיתיאטרון • מפרויקט הורדת המפלס לגובהו המקורי ועד למציאת תכשיטי זהב עתיקים בין היסודות - כך החזיר האדריכל סטפנו בוארי את הקהל 2,000 שנה אחורה
מתיחת פנים לקיסר: הכניסה הדרומית של הקולוסיאום. צילום: The Archaeological Park of the Colosseum

לראשונה מזה 1,300 שנה: נחשפה הכניסה הדרומית לקולוסיאום ברומא

לאחר ארבע שנים של עבודה מאומצת, נחשפה מחדש הכניסה הדרומית של האמפיתיאטרון • מפרויקט הורדת המפלס לגובהו המקורי ועד למציאת תכשיטי זהב עתיקים בין היסודות - כך החזיר האדריכל סטפנו בוארי את הקהל 2,000 שנה אחורה

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מתיחת פנים לקיסר:אחד המונומנטים המזוהים ביותר בעולם, הקולוסיאום ברומא, קיבל השבוע "מתיחת פנים" היסטורית. פרויקט שיקום רחב היקף שנמשך ארבע שנים הושלם, ובמסגרתו הוחזר הדרכה המקורי של הכניסה הדרומית לארנה העתיקה. הפרויקט, בהובלת סטודיו Stefano Boeri Interiors, לא רק שימר את האבנים הקיימות אלא שינה את כל תפיסת המרחב של המבקרים באתר.

בשיאו של האימפריה הרומית, הכניסה הדרומית הייתה שער הכניסה הראשי של הקהל, עם עמודי שיש שהתנשאו לגובה של כ-50 מטרים. אולם, החל מהמאה ה-7 לספירה, חוסר יציבות בקרקע ורעידות אדמה הובילו לקריסת השער. עם השנים, האזור הפך ממבוא מפואר לאזור אורוות ומכלאות לבעלי חיים, עד שבמאה ה-19 נבנו תומכות לבנים כדי למנוע את התמוטטותו הסופית.

אוצרות בין היסודות. הכניסה הדרומית של הקולוסיאום,צילום: The Archaeological Park of the Colosseum

החידושים העיקריים בפרויקט כולל הורדת מפלס הקרקע והנמכה לגובה המקורי של הרצפה הרומית. בנוסף, הרצפה רוצפה מחדש באבן טרוורטין שהובאה ממחצבות טיבולי הסמוכות - אותן מחצבות בדיוק ששימשו לבניית הקולוסיאום במקור.

במקומות בהם עמדו עמודי הענק, הוצבו גושי שיש מרובעים המאפשרים למבקרים לשבת ולחוש את קצב הארקדות המקורי. כמו כןף על הרצפה מתחת לכל קשת שוחזרו המספרים הרומיים המצביעים על סקציות המושבים, ממש כפי שהיה נהוג בעת העתיקה.

החפירות לעומק לא רק חשפו את המפלס המקורי, אלא הניבו "בונוס" מרשים. הארכיאולוגים של הפארק הארכיאולוגי של הקולוסיאום גילו בין שכבות האדמה מטבעות עתיקים, פסלים, עצמות בעלי חיים ותכשיטי זהב יקרי ערך שנפלו או הושארו שם לפני מאות שנים. בנוסף, קטע אחד של הפיאצה הושאר במצבו המקורי כדי לאפשר למבקרים ולחוקרים להביט ישירות אל היסודות ולהבין את המערכת ההידראולית המורכבת ששימשה את המבנה.

הקולוסיאום ברומא,צילום: אי.פי

ציר הזמן: הטרנספורמציה של שער הקולוסיאום

סיפורו של השער הדרומי מתחיל במאה ה-1 לספירה, עם בניית הקולוסיאום והקמת כניסה מפוארת שכללה עמודי שיש עצומים בגובה 50 מטר ורצפת טרוורטין יוקרתית. השער שירת את המוני הצופים עד למאה ה-7 לספירה, אז שילוב של חוסר יציבות בקרקע ורעידות אדמה הוביל לקריסה חלקית של הארקדות המפוארות.

במהלך ימי הביניים, האזור איבד לחלוטין את זוהרו ושימש למטרות פונקציונליות נמוכות כאורוות סוסים ומכלאות לבעלי חיים, עד שבמאה ה-19 בוצעו עבודות תמיכת חירום באמצעות לבנים כדי למנוע את קריסת הקירות ששרדו.

תהליך החזרה לימי הזוהר החל באוקטובר 2025 עם חשיפת "מעבר קומודוס" התת-קרקעי והסודי, והגיע לשיאו באפריל 2026 עם חניכת פרויקט השיקום של האדריכל סטפנו בוארי, שהנמיך את הפיאצה לגובהה המקורי והחזיר למבקרים את תחושת העוצמה של רומא העתיקה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו