תשעה גושי ברזל גולמי בני כ-2,600 שנה, שהתגלו בחפירה תת-ימית בלגונת דור הסמוכה לחוף הכרמל, עומדים במרכז מחקר חדש מאוניברסיטת חיפה, שפורסם בכתב העת Heritage Science. הגושים השתמרו במצבם המקורי, כפי שיצאו מתנור ההתכה, ללא סימני חישול או עיבוד נוסף. הממצא מספק עדות נדירה לכך שברזל הועבר במסחר ימי כשהוא במצבו הראשוני לאחר ההפקה.
"מדובר בעדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר הידועה כיום להובלה ימית של גושי ברזל במצב שבו יצאו מתהליך ההתכה, כלומר במצב הגולמי שבו נוצרו בתנור לפני שעברו תהליך של חישול ועיבוד בידי נפחים", אמרה פרופ' צילה אשל, ממכון זינמן לארכיאולוגיה ומבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, מובילת המחקר.
בניגוד למתכות כמו נחושת וברונזה, שאותן ניתן להתיך וליצוק לתבניות, ברזל בעת העתיקה הופק בתהליך שונה שבו המתכת אינה מגיעה למצב נוזלי. במקום זאת, חימום עפרות הברזל בתנור יחד עם פחם יצר גוש מוצק של מתכת וסיגים הנצמדים זה לזה, המכונה במחקר "תפרחת ברזל". בדרך כלל נהגו נפחים להכות בגוש הברזל בעודו חם, כדי להוציא את הסיגים ולדחוס את המתכת לחומר גלם צפוף יותר, שממנו ניתן לייצר כלים וחפצים.
במחקר הנוכחי החוקרים, פרופ' צילה אשל, פרופ' אסף יסעור לנדאו מבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות ומהמכון ללימודי ים על שם ליאון רקנאטי באוניברסיטת חיפה, יחד עם ד"ר שמואל אריאלי וד"ר אנדריי יופה מהמכון הישראלי לטכנולוגיות ייצור חומרים בטכניון, פרופ' דפנה לנגוט מהחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, פרופ' תום לוי מאוניברסיטת קליפורניה בסאן דייגו וחוקרים נוספים, ביקשו להבין מה טיבם של גושי הברזל שהתגלו במטען ספינה קדומה בלגונת חוף דור, וכיצד הם משתלבים בהבנת תהליכי הייצור והמסחר בברזל במזרח הים התיכון בתקופת הברזל.
מה מסתתר מאחורי גושי הברזל שנמצאו בחוף דור?
כדי לברר את טיבם של גושי הברזל ביצעו החוקרים סדרה של בדיקות מעבדה מתקדמות. אחת התפרחות נחתכה ונבדקה באמצעות בדיקות מיקרוסקופיות, שאפשרו לבחון את המבנה הפנימי של המתכת ואת הסיגים הכלואים בה מתהליך ההתכה. נוסף על כך, נערכו בדיקות כימיות לזיהוי הרכב החומרים במתכת ובשכבת הסיגים העוטפת אותה.
במקביל, נותחה חתיכת עץ חרוכה שנלכדה בתוך אחת התפרחות, והיא תוארכה באמצעות שיטה מדעית לקביעת גילם של חומרים אורגניים. בדיקות אלה אפשרו לחוקרים להבין כיצד נוצרו גושי הברזל והאם עברו עיבוד כלשהו לאחר שיצאו מתנור ההתכה.
מתוצאות המחקר עולה כי גושי הברזל שהתגלו בלגונת דור לא עברו עיבוד לאחר תהליך ההתכה. המבנה הפנימי של המתכת כולל נקבוביות רבות ושאריות סיגים, ללא סימני חישול או עבודה בפטיש, דבר המעיד כי הברזל נותר במצב שבו יצא מתנור ההתכה. עוד עולה במחקר כי שכבת הסיגים שעטפה את הגושים שימשה מעטפת הגנה טבעית מפני קורוזיה, וכך אפשרה את השתמרות המתכת במצב יוצא דופן במשך כ-2,600 שנים מתחת למים.
בדיקת הענף המפוחם שנלכד בתוך אחד הגושים מצביעה על כך שהמטען מתוארך לתקופה שמשלהי המאה השביעית עד תחילת המאה השישית לפני הספירה. ממצאים אלה מספקים עדות לכך שברזל הועבר במסחר ימי במצבו הגולמי, כפי שיצא מתהליך ההתכה, ובאמצעותם ניתן להבין כי שלבי הייצור היו לעיתים מופרדים: הברזל הופק באתרי התכה, הועבר כחומר גלם, ורק לאחר הגעתו ליעד עבר עיבוד בידי נפחים בסדנאות מקומיות.
"ממצאי המחקר מאפשרים לנו להבין טוב יותר את האופן שבו אורגנו הפקת הברזל והעיבוד שלו בשלהי תקופת הברזל. נראה כי שלבי ההתכה, הזיקוק והייצור של חפצי הברזל לא תמיד התרחשו באותו מקום. במקום זאת, ייתכן שגושי הברזל הופקו באתרי התכה מרוחקים והועברו כמו שהם למרכזים עירוניים או לנמלים, שם עבדו הנפחים שעיבדו את הברזל לכלים ולחפצים. ממצא זה מספק עדות חשובה לאופן שבו חומרי גלם מתכתיים נעו בין אתרי ייצור לבין סדנאות עיבוד בסוף תקופת הברזל, תקופה של אימפריות כובשות וחורבנות באזורנו", סיכמו החוקרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו