ההיסטוריה של מצרים העתיקה מוכרת לכולנו דרך הפירמידות העצומות והמקדשים המפוארים, אך מאחורי המבנים האדירים עמדה טכנולוגיה יומיומית שנותרה ברובה נסתרת מן העין. כעת, מחקר פורץ דרך שפורסם בכתב העת המדעי Egypt and the Levant משכתב את לוחות הזמנים של הטכנולוגיה האנושית.
הטעות ההיסטורית שתוקנה אחרי מאה שנה
בשנת 1924 נחפר בבית קברות בבאדרי שבמצרים חפץ נחושת קטן באורך 63 מילימטרים ומשקל של 1.5 גרם בלבד. באותה תקופה, הארכיאולוגים פטרו אותו כ"מרצע נחושת" פשוט המשמש לתפירת עורות.
אלא שחוקרים מאוניברסיטת ניוקאסל והאקדמיה לאמנויות בווינה החליטו לבחון את החפץ מחדש תחת מיקרוסקופים מתקדמים. התוצאות היו מפתיעות: סימני השחיקה על המתכת העידו בבירור על תנועה סיבובית מהירה - מאפיין מובהק של מקדחה ולא של מרצע.
כיצד עבדה "מקדחת הקשת" הראשונה?
החוקרים זיהו כי רצועת העור הדקה שהייתה כרוכה סביב המכשיר אינה קישוט או ידית אחיזה, אלא שריד של "מיתר קשת". מדובר במנגנון של מקדחת קשת, שבה המשתמש מניע קשת קדימה ואחורה כדי לסובב את המקדח במהירות עצומה.
המשמעות ההיסטורית
| ההיבט | השינוי והמשמעות |
|---|---|
| הקדמת לוחות הזמנים | בניגוד לסברה שהטכנולוגיה הפכה נפוצה באמצע האלף השני לפנה"ס, הממצא מקדים את השימוש בקידוח סיבובי אמין ביותר מ-2,000 שנה. |
| תיארוך המקדחה | מתוארכת לתקופה הקדם-שושלתית (סוף האלף הרביעי לפנה"ס). |
| לפני הפרעונים | הוכחה לכך שהידע הטכנולוגי הדרוש לבניית הציוויליזציה המצרית היה קיים עוד לפני שהפרעונים הראשונים עלו לשלטון. |
המומחים מסבירים: "טכנולוגיה ששינתה את פני התרבות"
"המצרים העתיקים מפורסמים בזכות מקדשי האבן והתכשיטים המרהיבים שלהם, אך מאחורי ההישגים האלו עמדו כלי עבודה פרקטיים שרק לעיתים נדירות שורדים את פגעי הזמן", מסביר ד"ר מרטין אודלר, כותב המחקר הראשי.
לדבריו, המקדחה הזו אפשרה למצרים לייצר רהיטים מורכבים, לקדוח באבנים יקרות וליצור חרוזים בדיוק שטרם נראה כמותו באותה עת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
