"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"סנסציה ארכיאולוגית": ארבעה מחנות רומיים התגלו בגרמניה
באתרים אותרו תעלות בעומק של 1.7 מטר ויותר מ-1,500 ממצאי מתכת, כולל מסמרים, ברגים, שברי סיכות, מטבעות ומסמרי נעליים של לגיונרים
חלק מהמטבעות שנמצאו. צילום: tate Office for Heritage Management and Archaeology of Saxony-Anhalt

"סנסציה ארכיאולוגית": ארבעה מחנות רומיים התגלו בגרמניה

באתרים אותרו תעלות בעומק של 1.7 מטר ויותר מ-1,500 ממצאי מתכת, כולל מסמרים, ברגים, שברי סיכות, מטבעות ומסמרי נעליים של לגיונרים

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

ארכיאולוגים הודיעו כי איתרו ארבעה מחנות צבא רומיים מהמאה השלישית לספירה בסקסוניה-אנהלט שבגרמניה, בין הרי הרץ לנהר האלבה. הצוות כינה את הממצא "סנסציה ארכיאולוגית". האתרים הם מחנות הצבא הרומיים הצפוניים ביותר שזוהו עד כה בגרמניה.

החופרים תיעדו תעלות בעומק של 1.7 מטר ומצאו יותר מ-1,500 ממצאים מתכתיים, כולל מסמרים, ברגים, שברי סיכות, מטבעות ומסמרי נעליים של לגיונרים. החומר איפשר למומחים להתחקות אחר תנועות הכוחות ודפוסי האספקה בתקופה של משבר פוליטי וצבאי לאורך הגבול הצפוני של רומא.

מכיוון שמחנות הצבא הוקמו רק למספר לילות, הם כמעט ולא נותרו בשטח. לפיכך, הממצאים הם "בעלי ערך רב לשחזור ההיסטוריה של האימפריה הרומית והלוגיסטיקה הצבאית שלה", אמר אחד מחברי צוות המחקר, לפי ניוזאם.

החוקרים איתרו את המחנות באמצעות תצלומי אוויר, תמונות לוויין, סקרים קרקעיים שיטתיים וחפירות שביצעו אנשי מקצוע ומתנדבים. מאפיינים כגון ה-titulum - תעלת מגן משולבת בכניסה - יחד עם מתווה מלבני סטנדרטי, פינות מעוגלות ורשת רחובות פנימית תואמים לתיאורים הקלאסיים ומאשרים את המקור הרומי.

דגימות פחמן רדיואקטיבי ומטבעות מיקמו את הבנייה בתחילת המאה השלישית לספירה. הממצאים כללו מטבעות שהוטבעו תחת אנטונינוס פיוס, מרקוס אורליוס וקרקלה, מה שמעיד על כך שהמחנות נותרו בשימוש גם בתקופת שלטונו של הקיסר קרקלה.

דינריוס של קרקלה שהתגלה באתר טרבית הצביע על קשר אפשרי למסע הצבאי של הקיסר בשנת 213 לספירה נגד קבוצות המתוארות במקורות עתיקים כאלבנים לאורך נהר האלבה. אם ראיות נוספות יתמכו בקשר זה, ייתכן שהפעילות הרומית הגיעה צפונה יותר ממה שהאמינו בעבר, כך דיווח העיתון La Nación.

התגלית מספקת את ההוכחה הארכיאולוגית המוחשית הראשונה להתקדמות הרומית עד לאלבה, באזור סקסוניה-אנהלט של ימינו. החוקרים סבורים שהמחנות שימשו כתחנות לינה, שבהן יכלו הלגיונרים להתארגן מחדש, לתקן את הציוד ולהתכונן למסע של יום המחרת.

מסמרים וברגים מעידים על מבנים מעץ שהוקמו במהירות - אוהלים, מגדלי שמירה ושערים - ואילו מסמרי נעליים משמרים את עקבותיהם של החיילים שעמדו על משמר בקצה האימפריה. בעתיד ימפו החוקרים את הקשר בין ארבעת המחנות לדרכי התחבורה העתיקות וינתחו דגימות קרקע כדי לאתר שרידים שיכולים לחשוף איזה אספקה ליוותה את הלגיונות.



טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...