שברי כלי חרס שנחשפו בתעלה לצד הכביש במזרח טורקיה מחדשים את הוויכוח סביב תצורת דורופינאר, רכס בצורת סירה על מורדות הר אגר. עובדים באזור מצאו את השברים במהלך סלילת הכביש והעבירו אותם לחוקרים מקומיים לצורך ניתוח. "כלי החרס הללו מעידים בבירור על קיום חיים אנושיים באזור", אמר פרופ' פארוק קאיה מאוניברסיטת אגרי איברהים צ'צ'ן, לפי דיווח ב-Sozcu.
צוותו של קאיה תיארך את הממצאים לתקופת הברונזה, בין 5500 ל-3000 לפנה"ס, תקופה שהרבה כרונולוגיות תנ"כיות מייחסות אליה את המבול הגדול. הוא הוסיף כי כמות השברים מעידה על פעילות מתמשכת ולא על מחנה זמני.
"יש להגן על התצורה ועל האזור שמסביבה, ואין להסיר אבנים, סלעים או חומרים דומים", הזהיר קאיה, וציין כי ציידי מזכרות עלולים להרוס ראיות חשובות למחקר המתמשך.
העניין בתצורת דורופינאר החל לאחר שהמהנדס והטייס הטורקי אילן דורופין הבחין בקווי המתאר במהלך טיסת מיפוי צבאית ב-1959. סופות ורעידות אדמה שפקדו את האזור לאחר מכן שטפו את האדמה וחשפו צורה שלדברי חוקרים מסוימים תואמת את מידות תיבת נח המתועדות בספר בראשית.
בשנת 2022 הקימו אוניברסיטת אגרי איברהים צ'צ'ן ואוניברסיטת איסטנבול הטכנולוגית את צוות המחקר של הר אררט ותיבת נח כדי לערוך סקרים גיאופיזיים, כימיים וארכיאולוגיים שמטרתם לקבוע אם התופעה היא טבעית או מעשה ידי אדם. מדענים אמריקנים השתמשו לאחרונה ברדאר חודר קרקע באותו אזור.
"אלו השטויות הרגילות", אמר ניקולס פרסל, מרצה להיסטוריה עתיקה באוניברסיטת אוקספורד, שצוטט על ידי Enikos, ודחה את הטענות בנוגע לתיבה. הארכיאולוג הבריטי מייק פיט טען קודם לכן כי הגיאולוגיה העולמית אינה מספקת ראיות לקיומו של מבול חזק מספיק כדי להרים ספינה לפסגת ההר בגובה 5,137 מטר. התומכים טענו כי הממצאים מהתקופה, הממדים הדומים לספינה וההר המוזכר בספר בראשית מהווים ראיות משכנעות. "כל שבר הוא עוד חלק בפאזל ענק", אמר דובר צוות המחקר של הר ארארט ותיבת נח, לפי ה"ניו יורק פוסט".
