"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"מין של אב קדמון אנושי שטרם תועד": הכירו את "ליטל פוט"
מאובן בן מיליוני שנים שהתגלה בדרום אפריקה לפני עשורים שב להעסיק את עולם המדע • מחקר חדש: הניתוח האנטומי מצביע על מין שלא היה מוכר עד כה
הגולגולת של Little Foot. צילום: La Trobe University

"מין של אב קדמון אנושי שטרם תועד": הכירו את "ליטל פוט"

מאובן בן מיליוני שנים שהתגלה בדרום אפריקה לפני עשורים שב להעסיק את עולם המדע • מחקר חדש: הניתוח האנטומי מצביע על מין שלא היה מוכר עד כה

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מאובןבן יותר משלושה מיליון שנה, המכונה "ליטל פוט" (Little Foot - כף רגל קטנה), שב ומעורר מחלוקת בעולם המדע, לאחר שמחקר חדש מציע כי ייתכן שהוא שייך לסוג של הומיניד קדום שלא היה מוכר עד כה. אם המסקנה תאומת, היא עשויה לחייב בחינה מחודשת של חלקים מרכזיים בהבנת האבולוציה האנושית באפריקה.

השלד, הנחשב לאחד משלדי אבות האדם השמורים והשלמים ביותר שהתגלו אי פעם, נמצא במערות סטרקפונטיין שבדרום אפריקה. שרידיו הראשונים התגלו כבר בשנת 1994, אך תהליך החפירה היה מורכב ונמשך למעלה משני עשורים, עד שניתן היה לנתח את הממצא במלואו בידי מומחים לפלאואנתרופולוגיה.

מאז הצגתו הרשמית בשנת 2017 הפך "ליטל פוט" למוקד של ויכוח מדעי מתמשך. הפלאונטולוג רונלד קלארק מאוניברסיטת ויטווטרסראנד טען כי המאובן שייך למין Australopithecus prometheus, בעוד חוקרים אחרים סברו כי מדובר ב-Australopithecus africanus - מין שכבר תועד בעבר באותו אתר.

הדיון התחדש בעקבות מחקר שפורסם בכתב העת American Journal of Biological Anthropology, בהובלת החוקר ג’סי מרטין מאוניברסיטת לה טרוב ובשיתוף אוניברסיטת קיימברידג’. על פי המחקר, המאובן מציג מאפיינים אנטומיים שאינם תואמים באופן מלא אף אחד מהמינים המוכרים.

"אנו סבורים שמדובר במין של אב קדמון אנושי שטרם תועד", אמר מרטין, והסביר כי "ליטל פוט" אינו תואם לא ל-prometheus ולא לדגימות של africanus שנמצאו בסטרקפונטיין. ממצא זה עשוי להעיד על מגוון רחב יותר של הומינידים באזור מכפי שהוערך בעבר.

החוקרים התמקדו בניתוח בסיס הגולגולת - אזור הנחשב לשמרני יחסית מבחינה אבולוציונית. במסגרת הבדיקה זוהו הבדלים ברורים, בהם מישור עורפי ארוך מהרגיל, מאפיין שנחשב חריג בתוך אותו מין ולעיתים מעיד על קווי התפתחות שונים.

למחלוקת מצטרפת גם אי-ההסכמה לגבי גילו המדויק של המאובן. קלארק מעריך כי גילו כ-3.67 מיליון שנה, בעוד חוקרים אחרים סבורים כי הוא צעיר יותר, ואינו עולה על 2.8 מיליון שנה. הפער בהערכות מחזק את ההבנה כי "ליטל פוט" עדיין טומן בחובו רמזים חשובים להבנת המורכבות של ראשית האבולוציה האנושית.




טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...