"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתחת לסחף הנילוס: נחשף מקדש שמש בן 4,500 שנה

החוקרים גילו למעלה מ-1,000 מ"ר ממקדש המלך ניוסר - אחד משני מקדשי שמש ידועים בלבד מהשושלת החמישית לפנה"ס

,עודכן
0השמעה
המקדש שהתגלה. צילום: משרד התיירות והעתיקות המצרי

משרד התיירות והעתיקות המצרי הודיע כי בחולות אבו ג'וראב בפרברי דרוםקהירהתגלו יותר מ-1,000 מ"ר ממקדש העמק בן 4,500 השנים של המלך ניוסר, כולל הכניסה, רצפת הגיר ובסיס עמודי הגרניט שנקברו מתחת ל-1.2 מטר של סחףהנילוס. "האתר הוא אחד מהמקדשים הבולטים ביותר בנקרופוליס של ממפיס", אמר ד"ר מסימיליאנו נוזולו, העומד בראש הצוות האיטלקי המשותף עם ד"ר רוזנה פיירלי.

משקופי גרניט, חיפויי קירות, ספים ורמפה משופעת שקישרה ככל הנראה בין המקדש לנהר נותרו במקומם, וסיפקו לחוקרים את מה שפיירלי כינתה "תוכנית נדירה". משקוף גדול שעליו חרוט לוח שנה של חגים דתיים התגלה בקרבת מקום, יחד עם ערימות חרסים ושני חלקי עץ ממשחק הלוח.

"זה הוא אחד משני מקדשי השמש הידועים במצרים העתיקה עד היום", אמר מזכ"ל המועצה העליונה לעתיקות במצרים, ד"ר מוחמד איסמעיל חאלד. הצוות איתר את המבנה לאחר שאבן קטנה מתחת לסחף עבה הובילה את החפירה אל האתר. החורבות זכו לראשונה לאזכור בשנת 1901 על ידי האגיפטולוג הגרמני לודוויג בורכארט, שעבודתו הופסקה בשל מפלס מי תהום. משאבות מודרניות ומפלס מי תהום נמוך יותר אפשרו לקיים את החפירה.

מחקר ראשוני הראה כי לאחר תום השימוש הטקסי בו, הפך מקדש העמק למתחם מגורים צנוע בתקופת הביניים הראשונה (2181–2055 לפנה"ס).

"התגלית הזו פותחת פרק חשוב בהיסטוריה של פולחן השמש", אמר ד"ר עבדול רחים רייחן מהמועצה העליונה לתרבות במצרים. עד עתה אותרו רק שניים מתוך שישה מקדשי שמש שלפי הערכות הוקמו תחת מלכי השושלת החמישית (2494–2345 לפנה"ס) במצרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר