"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לאן נעלמו "ההוביטים" מאינדונזיה?
מחקר חדש קושר בין בצורת ממושכת להיעלמותו של מין האדם הזעיר, ההומו פלורסיינסיס - לצד הפיל הננסי שנהג לאכול
ההומו פלורסיינסיס . צילום: Wikimedia Commons, CC BY-SA 2.0

לאן נעלמו "ההוביטים" מאינדונזיה?

מחקר חדש קושר בין בצורת ממושכת להיעלמותו של מין האדם הזעיר, ההומו פלורסיינסיס - לצד הפיל הננסי שנהג לאכול

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מחקר שפורסם בכתב העת Communications Earth & Environment קושר בין בצורת ממושכת להיעלמותו של מין האדם הומו פלורסיינסיס, המכונה "הוביט", מהאי פלורס באינדונזיה. צוות בינלאומי של מדענים שילב בין מחקר כימי של מערות, נתוני מאובנים וארכיאולוגיה כדי להתחקות אחר האופן שבו שינויים בכמות המשקעים שינו את המערכת האקולוגית של האי.

נטיף ממערת ליאנג לואר סיפק למדענים תיעוד אקלימי של 200 אלף שנה. על ידי מדידת היחס בין מגנזיום לסידן בשכבותיו, החוקרים שיחזרו את כמות המשקעים בעבר ומצאו שלב יובש ממושך שהתעצם לאחר כ-76 אלף שנה. כמות המשקעים השנתית ירדה בכ-37 אחוז, מ-1,560 מ"מ ל-990 מ"מ לפני 61 אלף שנה, בעוד גשמי הקיץ פחתו ביותר ממחצית.

הבצורת שיבשה את רשת המזון שהזינה את מין האדם הזעיר. ניתוח איזוטופי של שיניים של סטגודון (Stegodon florensis insularis), פיל ננסי ששימש כמקור המזון העיקרי של ההוביט, הראה שהחיות סבלו גם הן מתנאים צחיחים יותר ויותר. עם הצטמקות נהר וואי ראקאנג, הצמחייה הידללה ומספרם של הסטגודונים צנח בין לפני 61 אלף ל-50 אלף שנה, עד שנכחד לחלוטין לאחר התפרצות וולקנית.

"אנו משערים שאם אוכלוסיית הסטגודון פחתה בגלל ירידה בזרימת הנהר, הם היגרו למקורות מים יציבים יותר. לכן הגיוני שההוביטים הלכו בעקבותיהם", אמר החוקר ניק סקרוקסטון. "תוצאות המחקר שלנו מראות שהאקולוגיה סביב ליאנג בואה הפכה יבשה באופן דרמטי בדיוק בתקופה שבה נכחד ההומו פלורסיינסיס. כמות הגשמים בקיץ ירדה לכמחצית מהרמות המודרניות, ואפיקי הנהרות התייבשו בעונות מסוימות, מה שהפעיל לחץ אקולוגי הן על ההוביטים והן על טרפם", אמר מייק גגן, לפיIFLScience.

"המים המתוקים על פני השטח, הסטגודון וההומו פלורסיינסיס נעלמו כולם באותו הזמן, מה שמראה את ההשפעות המצטברות של הלחץ האקולוגי. התחרות על המים והמזון ההולכים ומתמעטים כנראה אילצה את ההוביטים לנטוש את ליאנג בואה", אמר גרט ואן דן ברג, לפי מגזין Discover. ז'וליאן לואיס ציין כי למינים שחיים על איים יש מעט מקומות מפלט כאשר מגיעה תקופה יבשה ובתי הגידול מצטמצמים.

תזמון הבצורת חפף להגעתו של ההומו סאפיינס לארכיפלג, מה שהעלה את האפשרות של תחרות על משאבים מועטים. התפרצות וולקנית היוותה מכה נוספת.




טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...