לאן נעלמו "ההוביטים" מאינדונזיה?

מחקר שפורסם בכתב העת Communications Earth & Environment קושר בין בצורת ממושכת להיעלמותו של מין האדם הומו פלורסיינסיס, המכונה "הוביט", מהאי פלורס באינדונזיה. צוות בינלאומי של מדענים שילב בין מחקר כימי של מערות, נתוני מאובנים וארכיאולוגיה כדי להתחקות אחר האופן שבו שינויים בכמות המשקעים שינו את המערכת האקולוגית של האי.

נטיף ממערת ליאנג לואר סיפק למדענים תיעוד אקלימי של 200 אלף שנה. על ידי מדידת היחס בין מגנזיום לסידן בשכבותיו, החוקרים שיחזרו את כמות המשקעים בעבר ומצאו שלב יובש ממושך שהתעצם לאחר כ-76 אלף שנה. כמות המשקעים השנתית ירדה בכ-37 אחוז, מ-1,560 מ"מ ל-990 מ"מ לפני 61 אלף שנה, בעוד גשמי הקיץ פחתו ביותר ממחצית.

הבצורת שיבשה את רשת המזון שהזינה את מין האדם הזעיר. ניתוח איזוטופי של שיניים של סטגודון (Stegodon florensis insularis), פיל ננסי ששימש כמקור המזון העיקרי של ההוביט, הראה שהחיות סבלו גם הן מתנאים צחיחים יותר ויותר. עם הצטמקות נהר וואי ראקאנג, הצמחייה הידללה ומספרם של הסטגודונים צנח בין לפני 61 אלף ל-50 אלף שנה, עד שנכחד לחלוטין לאחר התפרצות וולקנית.

"אנו משערים שאם אוכלוסיית הסטגודון פחתה בגלל ירידה בזרימת הנהר, הם היגרו למקורות מים יציבים יותר. לכן הגיוני שההוביטים הלכו בעקבותיהם", אמר החוקר ניק סקרוקסטון. "תוצאות המחקר שלנו מראות שהאקולוגיה סביב ליאנג בואה הפכה יבשה באופן דרמטי בדיוק בתקופה שבה נכחד ההומו פלורסיינסיס. כמות הגשמים בקיץ ירדה לכמחצית מהרמות המודרניות, ואפיקי הנהרות התייבשו בעונות מסוימות, מה שהפעיל לחץ אקולוגי הן על ההוביטים והן על טרפם", אמר מייק גגן, לפיIFLScience.

"המים המתוקים על פני השטח, הסטגודון וההומו פלורסיינסיס נעלמו כולם באותו הזמן, מה שמראה את ההשפעות המצטברות של הלחץ האקולוגי. התחרות על המים והמזון ההולכים ומתמעטים כנראה אילצה את ההוביטים לנטוש את ליאנג בואה", אמר גרט ואן דן ברג, לפי מגזין Discover. ז'וליאן לואיס ציין כי למינים שחיים על איים יש מעט מקומות מפלט כאשר מגיעה תקופה יבשה ובתי הגידול מצטמצמים.

תזמון הבצורת חפף להגעתו של ההומו סאפיינס לארכיפלג, מה שהעלה את האפשרות של תחרות על משאבים מועטים. התפרצות וולקנית היוותה מכה נוספת.