"האקדח המעשן": נמצאה העדות הקדומה ביותר לשימוש של האדם באש

מחקר חדש ופורץ דרך שנערך על ממצאים שנחשפו באתר ארכיאולוגי במזרח אנגליה, הוכיח כי בני אדם ידעו לשלוט באש ולהדליק אש בעצמם כבר לפני 400 אלף שנים.

עד כה, העדויות על הדלקת אש ושימוש בה בידי בני אנוש תוארכו ללפני כ-50 אלף שנה בלבד. כלומר הממצאים החדשים, שפורסמו אתמול בכתב העת המדעי Nature, מקדימים את העדות על שימוש מתוכנן באש על ידי בני אדם בכ-350 אלף שנה.

המחקר החדש נערך על קטע אדמה שרוף לצד העיר ברנהאם במחוז האנגלי סאפוק. האדמה באתר נשרפה מספר פעמים רב ולפי המדענים, התגבשו בה חומרים שנוצרים בשריפות חזקות יותר מאלו שמתחוללות בטבע במהלך שריפות יער. כמו כן, מספר שינויים מינרליים שזוהו בקרקע העידו על שימוש חוזר ונשנה במקום בכל הקשור להבערת אש.

אולם, האקדח המעשן שהוכיח כי מי שהשתמשו באתר ידעו להדליק אש בעצמם היו שתי פיסות קטנות של המתכת פיריט, המכונה לעיתים "זהב השוטים". פיריט היא מתכת שבשפשוף מייצרת ניצוצות שמאפשרים הדלקת אש בשילוב עם חומרי בעירה יבשים.

מדובר במינרל שאינו נמצא באזור ושבני אדם היו צריכים להביא במיוחד לאתר זה. מבחינה זו, יש כאן עדות ברורה מאוד לעובדה שמי שהחזיק את המתכת ידע היטב את ערכה ולכן הוא נשא אותה איתו ממקום למקום.
"מדובר באתר עם העדויות הקדומות ביותר בכל העולם להדלקה ושימוש מודע באש", הסביר ניק אשטון, אוצר האוספים הפלאוליתיים במוזיאון הבריטי ואחד מכותבי המחקר המרכזיים. "מבחינתי, זו התגלית הכי מרגשת בכל הקריירה המדעית שלי שנמשכת 40 שנה".

השאלה המחקרית לגבי המועד שבו בני האדם ידעו להבעיר אש ולעשות בה שימוש מושכל מעסיקה את החוקרים זמן רב מאוד, זאת בגלל התפקיד החשוב שלו בהתפתחות האדם והחברה האנושית.

"כולנו מרגישים כבר שנים רבות שהשימוש באש התקיים בעולם הרבה לפני 400 אלף שנה. עדויות לאש בסביבה אנושית קיימות באתרים בישראל, בקניה ובדרום אפריקה. אלו עדויות מלפני 800 אלף עד מיליון שנה. בכל האתרים האלו יש סימנים של אש. אבל לא הצלחנו למצוא ראיות לכך שמדובר באש שבני אדם יצרו ולא באש שנוצרה כתוצאה משריפות יער. הסיבה לקושי היא שחומרים כמו אפר ופחם מתפזרים ברוח ונשחקים מסיבות שונות. לכן ההוכחה שלנו כל כך חשובה" הוסיף אשטון.

"הנקודה המרשימה ביותר במחקר הנוכחי היא כמות השיטות שהופעלו כדי לחקור את הממצאים", מסביר פרופ' ג'ון מקנאב, מרצה לארכיאולוגיה פליאוליתית באוניברסיטת סאות'המפטון. החוקר, שלא היה מעורב במחקר הוסיף: "השליטה באש אפשרה להתגונן טוב יותר, לייצר אוכל טעים ומזין, מחברת בין אנשים וגם מאריכה את היום ומאפשרת יותר זמן עבודה".

פרופ' כריס סטרינגר, מחבר שותף של המחקר וראש תחום מחקר האבולוציה האנושית במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון הסביר על המשמעות המחקרית של התגלית החדשה: "כעת צריך לחזור לכל האתרים האחרים שבהם זוהו סימני אש לצד מגורי בני אדם ולהפעיל את שורת השיטות המורכבות בהן אנו השתמשנו. ייתכן שנוכל למצוא גם בהם עדויות חדשות ומפתיעות על מקור האש".