"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
225 פסלים עתיקים נמצאו בקבר מצרי - ופתרו תעלומה בת 80 שנה
מאז 1946 לא נמצאו פסלונים כאלו בעיר הקברים המלכותית בטאניס • "כשראינו שלושה או ארבעה פסלונים יחד, ידענו מיד שזה הולך להיות מדהים"
המבנה הייחודי של הפסלונים. צילום: משרד התיירות והעתיקות המצרי

225 פסלים עתיקים נמצאו בקבר מצרי - ופתרו תעלומה בת 80 שנה

מאז 1946 לא נמצאו פסלונים כאלו בעיר הקברים המלכותית בטאניס • "כשראינו שלושה או ארבעה פסלונים יחד, ידענו מיד שזה הולך להיות מדהים"

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

צוות צרפתי-מצרי שעבד בעיר הקברים המלכותית בטאניס חשף תגלית מפתיעה. "כשראינו שלושה או ארבעה פסלונים יחד, ידענו מיד שזה הולך להיות מדהים", אמר האגיפטולוג הצרפתי פרדריק פיירודו, ראש משלחת EPHE-PSL.

עם רדת החשכה, הארכיאולוגים הציבו זרקורים והמשיכו לחפור לאורך הלילה. עשרה ימים לאחר מכן, הם הוציאו 225 פסלים ירקרקים שלמים. שורות של הדמויות הירוקות היו מסודרות בבסיס פיר טרפזי, ואחרות יצרו כוכב על הדפנות המשופעות. החוקרים כינו את המתווה "מבנה טקסי נדיר שנשאר ללא שינוי במשך כ-3,000 שנה".

החדר נמצא לצד סרקופג גרניט שהתגלה ב-1939 אך מעולם לא זוהה. הסמלים המלכותיים על החפצים החדשים קישרו אותו לפרעה שושנק השלישי, ששלט בין 830 ל-791 לפנה"ס, ובכך פתר תעלומה בת 80 שנה. יותר ממחצית הפסלונים מתארים נשים, יחס לא שגרתי בממצאים מסוג זה. "די יוצא דופן", ציין פיירודו.

מאז 1946 לא נמצאו פסלונים כאלו בקברים המלכותיים בטאניס, אמר פיירודו במסיבת עיתונאים שנערכה בפריז. היקף הממצאים הזכיר את החפירות של פייר מונטה, שחשף שמונה קברים מלכותיים בין 1939 ל-1946. מאז, הניב הנקרופוליס הענק מעט ממצאים דומים. פיירודו כינה את התגלית "החשובה ביותר... מזה כ-80 שנה".

הקבר עצמו היה ריק: לא היו בו מומיות, מצעים או שרידי עצמות. "עבור פרעה, בניית קבר היא הימור, כי אי אפשר להיות בטוח שהיורש יקבור אותך שם", ציין פיירודו. החוקרים כבר ידעו על ארון קבורה נוסף, גדול יותר, עשוי גרניט, במקום אחר בעיר המתים, שגם עליו חרוט שמו של שושנק השלישי. ייתכן שמאבקי הכוח במהלך 40 שנות שלטונו ומלחמה עקובה מדם בין מצרים העליונה והתחתונה אילצה את הכמרים להעביר את גופתו או לנטוש את תוכנית הקבורה המקורית.

הפסלונים שמרו על הזיגוג ורבות מהכתובות ההירוגליפיות נותרו קריאות. כל דמות נועדה להיענות לקריאתו של אוסיריס בעולם הבא ולבצע את עבודות הכפייה שהוטלו על המלך המנוח.

טאניס, שנוסדה בסביבות 1050 לפנה"ס לאחר ששליטי מצרים נטשו את תבי ועמק המלכים, שימשה כבירת הממלכה של השושלות ה-21 וה-22. הנקרופוליס שלה משך אליו זה מכבר שודדי קברים, ולכן, לדברי פיירודו, ממצאים שלמים הם "נדירים ביותר".

השאלות שנותרו ללא מענה - מדוע הפסלונים יוצרים צורה של כוכב, מדוע רבים מהם הם של נשים, ומדוע שושנק השלישי מעולם לא נטמן בסרקופג שנבנה עבורו - ממשיכות להעסיק את הארכיאולוגים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...