"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אישה ואווז: חוקרים ישראלים חושפים ממצא נדיר בן 12 אלף שנה

צלמית עתיקה שנמצאה בצפון הארץ במחקר של האוניברסיטה העברית היא הקדומה ביותר שמציגה אינטראקציה בין אדם לבעל חיים • הממצא יוצא הדופן מספק הצצה נדירה לעולמם הרוחני של בני האדם בתקופה שלפני המעבר לחקלאות

,עודכן
0השמעה
הצלמית שנמצאה (משמאל) ושחזור משוער שלה. צילום: האוניברסיטה העברית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו צלמית ייחודית בצפון הארץ, שמהווה את התיאור הקדום ביותר בעולם של קשר בין אדם לבעל חיים. מדובר בצלמית חרס זעירה בת כ-12 אלף שנה, המתארת אישה ואווז. הצלמית התגלתה לאחרונה באתר הארכיאולוגי נחל עין גב. לדברי החוקרים, מדובר בממצא חסר תקדים, המספק הצצה נדירה לעולמם הרוחני של בני האדם בתקופה שלפני המעבר לחקלאות.

מאמר על התגלית החדשההתפרסם בכתב העת המדעי PNAS.

צלמית זעירה, משמעות עצומה

אנליזות מדעיות מתקדמות גילו כי הצלמית, שגובהה 3.7 ס"מ בלבד, עוצבה מטין מקומי ונשרפה בכבשן אש בחום של כ-400 מעלות, עדות לשליטה מוקדמת בטכנולוגיית האש. על פניה נמצאו עקבות של פיגמנט אדום (אוכרה) - חומר צבע ששימש בטקסים, לקישוט הגוף וחפצים ועוד - ואף טביעת אצבע ייחודית של אישה צעירה, ככל הנראה היוצרת עצמה.

בצלמית נראית אישה כורעת, כשעל גבה פרוש אווז. החוקרים סבורים כי אין מדובר בתיאור יומיומי, אלא ביצירה סמלית בעלת משמעות מיתולוגית או רוחנית. האווז, שהיה חלק מהתזונה באותם ימים, אך גם נושא ערך סמלי, מתואר כחי ונוכח - לא כניצוד.

"זהו ממצא יוצא דופן בכל קנה מידה", אומר ד"ר לורן דאווין. "לא רק שזאת הצלמית הקדומה ביותר בעולם המתארת אינטראקציה בין אדם לחיה, אלא גם התיאור הטבעי הראשון של אישה שנמצא באזורנו".

מתוך המחקר, הצלמית הזעירה המציגה אישה ואווז,צילום: האוניברסיטה העברית

התרבות הנאטופית בצפון הארץ

הצלמית נמצאה במבנה עגול למחצה ששימש לקבורה ולטקסים, חלק מיישוב נאטופי מאוחר בן כ-12 אלף שנה. התרבות הנאטופית, שהתקיימה בין 15 אלף ל-11,500 שנה לפני זמננו, מייצגת את המעבר מציידים-לקטים נודדים לקהילות יושבות קבע - שלב מכריע בהתפתחות התרבות האנושית.

"הצלמית מתעדת רגע מכונן", מסבירה פרופ' ליאור גרוסמן, ראש המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית. "היא מגשרת בין עולמם של ציידים נוודים לבין קהילות יושבות קבע, ומראה כיצד הדמיון והחשיבה הסמלית החלו לעצב את התרבות האנושית".

שרידי בעלי חיים שנמצאו באתר מלמדים כי נוצות האווז שימשו לקישוט ועצמותיו לתכשיטים - עדות לקשר עמוק בין בעלי החיים לבין עולמם הרוחני של בני התקופה.

פרופ' גרוסמן וד"ר דאווין עם הצלמית הנדירה. "מסר חי שנוצר לפני אלפי שנים",צילום: האוניברסיטה העברית

ראשית המיתוס והאמונה

מעבר לערכה המדעי, הצלמית מציעה הצצה נדירה אל ראשית המיתוס והאמונה - אל הרגע שבו האדם החל לתאר את עולמו לא רק במעשים, אלא בדימויים ובסיפורים. "האישה והאווז משקפים את תחילת הדרך שבה דמיון, רוח ואמנות התחברו ליצירה אנושית," מסכם ד"ר דאווין. "זהו מסר חי - שנוצר לפני אלפי שנים - על הקשר העמוק בין האדם לטבע שמסביבו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר