ציידי הברווזים מהכרמל: כך נראו אגמי החוף של ישראל לפני 15 אלף שנה

מחקר חדש, שנערך באוניברסיטת חיפה ושפורסםבכתב העת International Journal of Osteoarchaeology, מצא כי לפני כ־15,000 שנים, כאשר תושבי מערות הכרמל הביטו לכיוון מערב, הם ראו מול עיניהם לא רק את הים התיכון, אלא מרחבים של אגמים וביצות ובהם עופות מים נודדים.

הציידים-לקטים של אותם ימים יצאו בחורף ממקום מושבםבמערת הנחל (אל ואד) שבמורדות הכרמללמסעות קצרים אל עבר מישור החוף, שם צדו להקות של ברווזים ואווזים שהתקבצו באגמים המתוקים שנפרשו אז למרגלות ההר.

"הממצאים שלנו מראים לראשונה כי בני התרבות הנטופית, ציידים ולקטים שחיו בכרמל לפני כ-15,000 שנים, צדו באופן שיטתי באגמי החוף שהתקיימו כאן בשלהי תקופת הקרח", אמר פרופ' ראובן ישורון מאוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר.

מערת הנחל (אל ואד) שבשמורת נחל מערות של רשות הטבע והגנים, נחשבת לאחד האתרים החשובים ביותר להבנת המעבר של האדם מחיי נדודים לחיי קבע. זה אחד המקומות הראשונים בעולם שבהם החלו ציידים ולקטים להתיישב באופן קבוע ולבנות מבני אבן עגולים. האתר שייך לתרבות הנטופית, תקופה שנמשכה 15,000-11,700 שנים לפני זמננו, וממנה מוכרים לחוקרים בתי מגורים, מתקני אחסון, בתי קברות וכלים המעידים על אורח חיים מורכב ומפותח.

במשך עשרות שנים נחפרה המערה בידי חוקרים מהארץ ומהעולם והעניקה הצצה נדירה לחיי היום־יום של תושבי הכרמל הקדמונים ולסביבה שבה חיו.

במחקר הנוכחי ביקשו ד"ר לינדה איימוס, פרופ' מינה וינשטיין עברון ופרופ' ישורון מהמכון לארכיאולוגיה על שם זינמן, בבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, לבדוק מה ניתן ללמוד מעצמות העופות שהתגלו באתר על אורח החיים של הציידים הנטופים ועל הסביבה שבה פעלו.

ד"ר איימוס בחנה מאות עצמות שהתגלו בשכבות הנטופיות של טרסת מערת הנחל. היא זיהתה את מין העצמות ואת החלק האנטומי, ובדקה במיקרוסקופ כל סימן של חיתוך, חריכה או ליטוש. סימנים אלה חשפו בפני החוקרים סיפור שלם על דרך הציד, עיבוד העופות והכנתם למאכל, ועל שימושים אחרים בעצמות. יחד עם פרופ' ישורון ופרופ' וינשטיין עברון, שהובילו את החפירות בטרסת מערת הנחל, נערכה השוואה בין ממצאי העופות לשאר שרידי בעלי החיים כדי להבין את מקומם בתפריט ובחיי היום־יום של תושבי האתר. לאחר מכן חילקו החוקרים את הממצאים לארבע תקופות יישוב עוקבות והשוו ביניהן כדי לזהות שינויים בהרגלי הציד ובמאפייני הסביבה, וכדי לשחזר את עונות השנה שבהן התקיים הציד.

מתוצאות המחקר עולה, כי עצמות העופות שהתגלו בטרסת מערת הנחל שייכות ל-43 מינים שונים, בהם: ברווזים, אווזים, חוגלות, שלווים ועופות דורסים. על רבות מהעצמות נמצאו סימני חיתוך המעידים על ציד, ניקוי ועיבוד בידי אדם, וחלקן נשאו סימני חריכה המעידים על בישול באש. כמה מן העצמות אף עוצבו לחרוזים קטנים ששימשו לקישוט.

כלומר, הממצאים מצביעים על כך שעופות המים היו מקור מזון חשוב עבור תושבי המערה, אך שימשו גם לצרכים תרבותיים וחברתיים.

"הציידים שחיו בכרמל בתקופה הנטופית פעלו בשלהי עידן הקרח, כאשר מפלס הים היה נמוך בהרבה מהיום, ומישור החוף היה רחב וכלל אגמים וביצות עונתיות", הסביר פרופ' ראובן ישורון.

"הברווזים והאווזים שנדדו בעונה הקרה סיפקו להם מזון עשיר ומגוון, לצד חומרים ששימשו ליצירת חרוזים ותכשיטים, והממצאים מאפשרים לנו לשחזר את אורח חייהם של תושבי הכרמל הקדמונים", סיכמו החוקרים.