בת 3,000 שנה: נחשפה מפה עתיקה של היקום שנבנתה על ידי בני המאיה

המתחם העצום שנחשף משתרע על פני תשעה קילומטרים ונבנה בעבודת עפר דקדקנית • לפי המחקר, המבנה סימל את היקום באמצעות צלבים וצבעים שסימנו את כיווני העולם

התגלית הארכיאולוגית במקסיקו. צילום: מתוך המחקר

לפי מחקר חדש שפורסם ב-Science Advances, מתחם ענקי מהתקופה המוקדמת של המאיה בדרום-מזרח מקסיקו שימש כמפה של היקום. צוות המחקר, בראשות טקשי אינומטה, פרופ' לאנתרופולוגיה באוניברסיטת אריזונה, הסתמך על סריקות LiDAR, חפירות וליבות קרקע שנאספו בין 2020 ל-2024.

לפי המחקר, מה שבעבר נראה כמשטח עפר יחיד הוא מרכזו של מתחם בצורה של צלבים שמתפרסים מהמרכז החוצה. ציריו הראשיים של הצלב מגיעים לאורך של תשעה קילומטרים ממזרח למערב ושבעה וחצי קילומטרים מצפון לדרום - ממדים הדומים או גדולים מאלה של ערים מאוחרות יותר במרכז אמריקה, כגון טיקאל וטאוטיווקאן.

תוצאות תיארוך פחמני הציבו את תחילת הבנייה סמוך לשנת 1050 לפנה"ס. המבנה, הבנוי מחימר ועפר, הוא בעל מדרונות מתונים, מה שגרם לחקלאים לאורך ההיסטוריה לראות בו רמה טבעית. סקרים אוויריים חשפו לראשונה את צורתו ב-2020.

התגלית הארכיאולוגית במקסיקו, צילום: מתוך המחקר

שתי שדרות תהלוכה התכנסו לצומת ובה רחבה מוגבהת, עליה יכלו לעמוד יותר מאלף אנשים. מתחת לרחבה, ארכיאולוגים חשפו באר בצורת צלב שהכילה גרזני ירקן, דמויות מאבן ירוקה של תנינים וציפורים, וגילוף שעשוי להראות אישה יולדת. בבאר שנייה, קטנה יותר, נמצאו צדפים.

הצבעים שסימלו את ארבעת רבעי העולם

הצוות מצא פיגמנטים כחולים בצפון, ירוקים במזרח ואוכרה צהובה בדרום - פיגמנטים שהונחו לפי כיוונים כדי לסמן את ארבעת רבעי העולם. "מעולם לא היו לנו פיגמנטים ממשיים שהונחו כך. זה המקרה הראשון", אמר אינומטה, לפי Science Alert. מומחים סבורים שזאת הדוגמה המוקדמת ביותר הידועה לסמליות צבע לסימון כיוונים במרכז אמריקה.

על פי החוקרים, הציר מזרח-מערב תאם את זריחת השמש ב-17 באוקטובר וב-24 בפברואר, תאריכים המופרדים ב-130 ימים – מחצית מהלוח הקדוש בן 260 הימים של בני המאיה. "סביר להניח שהם חשבו שסדרי המרחב והזמן קשורים יחד", אמר אינומטה, לפי Live Science.

למרות היקף העבודה האדיר, אין באתר ארמונות, מבני מגורים מפוארים או דיוקנאות של שליטים. "התפתחות המתחם של אגואדה פניקס ממחישה את יכולות הארגון האנושי ללא אי-שוויון בולט", כתבו החוקרים.

העבודות באתר החפירה, צילום: מתוך המחקר

מפץ של יצירה

"היה מפץ גדול של בנייה בתחילת 1,000 לפנה"ס, שאיש באמת לא ידע עליו", הסביר אינומטה. פרופ' ורוניקה ואסקז לופס, מרצה לארכאולוגיה מסו-אמריקנית באוניברסיטי קולג' לונדון, ציינה שהשימוש של הבונים בעפר במקום באבן מסייע להסביר מדוע המתחם נטמע בשדות החקלאיים של היום.

אנדרו שרר מאוניברסיטת בראון אמר כי היקף עבודות העפר "והעדר היררכיה חברתית משמעותית" הופכים את האתר ל"מעניין במיוחד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר