"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"אסון עלול להתרחש בכל רגע": קבר תות ענח' אמון בסכנת קריסה
הקבר בן 3,300 השנים נמצא כעת במצב הרגיש ביותר שלו מאז גילויו בשנת 1922 • מומחים סבורים כי הגורם לכך נעוץ בשיטפון פתאומי ב-1994, שפקד את עמק המלכים והציף את הקבר
מסכת הזהב של המלך המצרי תות ענח' אמון. צילום: @tdittmar75 / Pixabay

"אסון עלול להתרחש בכל רגע": קבר תות ענח' אמון בסכנת קריסה

הקבר בן 3,300 השנים נמצא כעת במצב הרגיש ביותר שלו מאז גילויו בשנת 1922 • מומחים סבורים כי הגורם לכך נעוץ בשיטפון פתאומי ב-1994, שפקד את עמק המלכים והציף את הקבר

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מאמר שפורסם החודש בכתב העת Heritage Science מזהיר כי קברו של הפרעה תות ענח' אמון בלוקסור שבמצרים נפגע מבחינה מבנית, עם סדקים מתרחבים וסכנת קריסה. החוקרים מצאו קו שבר העובר בתקרות מסדרון הכניסה וחדר הקבורה, והבחינו כי אבן הצפחה שבה נחפר הקבר המפורסם התרחבה והתכווצה.

לפי המחקר, הקבר נמצא כעת במצב הרגיש ביותר שלו מאז גילויו בשנת 1922. לפי האינדפנדנט, משמרים אמרו כי עליית הלחות גרמה לקילוף ציורי הקיר, וכתמי עובש התפשטו עליהם.

המומחים ייחסו את המצב הנוכחי לשיטפון פתאומי באוקטובר 1994, שפקד את עמק המלכים והציף את הקבר, יצר סדקים חדשים והעלה את הלחות היחסית. "קברי המלוכה בעמק המלכים דורשים התערבות דחופה ומחקרים מדעיים קפדניים כדי להעריך ולהפחית את הסיכונים", אמר פרופ' סאיד חמדה, ראש המחלקה לשימור מורשת אדריכלית באוניברסיטת קהיר. הוא הוסיף כי סדקים דקים שנרשמו לראשונה לאחר השיטפון ב-1994 התרחבו עם השנים, עם כל גשם חדש.

מדידות שטח שנאספו עבור המחקר תיעדו לחות יחסית בתוך הקבר שעלתה לעתים על 80 אחוז, הרבה מעל 60 האחוזים הנחשבים לבטוחים לטיח צבוע. עם התנפחות והתכווצות חוזרות ונשנות של האבן, פתיתי אבן התנתקו מהקירות ורשת סדקים נוצרה בתקרת תא הקבורה. גיאולוגים הזהירו כי הלחץ מהמדרון ההררי עלול לגרום להתנתקות פתאומית של שברי אבן במהלך גשמים עזים.

"אסון עלול להתרחש בכל רגע, וכדי לשמר את עמק המלכים יש לנקוט צעדים לפני שיהיה מאוחר מדי", אמר פרופ' מוחמד עטיה חוואש, פרופסור לשימור אדריכלי באוניברסיטת קהיר. הוא הציע להפחית את העומס על צלע ההר או להתקין תומכות פנימיות נשלפות שייצבו את הקבר, וביקר את מה שכינה "היעדר תרבות מניעה" שגרם לרשויות להגיב רק לאחר אסונות.

פרוייקט שימור בקבר שנערך בין השנים 2009 ל-2014 הביא לשינוי באופן כניסת מבקרים לקבר, וכלל הכנסת מערכת אוורור חדשה. אולם החוקרים אמרו כי בשל שינויי האקלים, הסופות העזות יותר והלחץ התיירותי המתמשך גם מערכות משודרגות אלו לא מסייעות.

המחקר מצביע על כך שתנאים דומים מאיימים על מונומנטים סמוכים, כולל מקדש חתשפסות בדיר אל-בחרי. מדרונות לא יציבים ושיטפונות פתאומיים תקופתיים המשיכו לשטוף פסולת לתוך חדרים מעוטרים ולהרוות את הקרקע. "היכן הדוחות הקבועים העוקבים אחר אתרים מאוימים ומתארים אמצעי התערבות והגנה?" שאל עמאד מהדי מהאיגוד הארכיאולוגי המצרי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...