מחקר חדש בכתב העת Journal of Archaeological Science החיה את הדיון על האופן שבו פסלי הענק של איי הפסחא נעו. במחקר, שבראשו עמדו האנתרופולוג קרל ליפו מאוניברסיטת בינגהמטון והארכיאולוג טרי האנט מאוניברסיטת אריזונה, שולבו מודלים תלת-ממדיים וניסויים בשטח כדי להראות שניתן "להלך" עם הפסלים בעמידה זקופה באמצעות חבלים ותנועה קצבית של נדנוד. צוות של 18 אנשים העביר העתק פסל במשקל 4.35 טון למרחק של כמעט 100 מטר בכ-40 דקות.
הצוות בנה את העתק הפסל כך שיתאים לפסלים המקוריים בגודלו, במרכז הכובד ובגימור. בסיס רחב בצורת D והטיה קלה קדימה יצרו אפקט מטוטלת: משיכות לסירוגין בחבלים שהוצמדו לכל צד של הראש גרמו לפסל להסתובב ולהתקדם בזיגזג יציב.
"בכל פעם שהזיזו פסל, זה היה כאילו הם סוללים דרך. הדרך היא חלק מתנועת הפסל", אמר ליפו, לפי BBC News. הדרכים הללו – מסלולים קעורים ברוחב של כ-4.5 מטרים – משתרעים על פני יותר מ-25 ק"מ מהמחצבה הוולקנית של רנו רראקו, שם פוסלו הדמויות בין 1250 ל-1500 לספירה.
"ברגע שמתחילים להזיז אותם, זה לא קשה בכלל – אנשים מושכים אותם ביד אחת. זה חוסך אנרגיה, והפסל נע מהר מאוד", אמר ליפו. "הפיזיקה הגיונית. ככל שהפסל גדול יותר, כך הוא נע טוב יותר", הוא הוסיף.
הממצאים מגיעים בתגובה לביקורת שטענה כי בבדיקות קודמות של האפשרות להזזת הפסלים באופן כזה נעשה שימוש בפסלים שבסיסיהם שונים מאלו של הפסלים המקוריים. הניסוי החדש הסתמך על סריקות לייזר של מואי לא גמור כדי לשחזר את הפרופורציות המקוריות.
המסורת שבעל פה של איי הפסחא מספרת על אב קדמון ש"גרם לפסלים ללכת", והזקנים תיארו זה מכבר את הדמויות המתנדנדות מראנו רראקו. הבצורת בשנה שעברה חשפה פסל מואי בגובה מטר וחצי שנותר באגם שהתייבש, ומעיד על כך שהפסלים שונעו על פני האיים.
המחקר גם מאתגר את התיאוריה לפיה יערות שצמחו על האיים נגדעו כדי לגרור את הפסלים על מזחלות. החוקרים מצאו ראיות מועטות לכריתת עצים בקנה מידה גדול, והחישובים הראו שגרירת הפסלים הייתה דורשת כוח אדם גדול בהרבה מזה שהאי יכול היה לספק. נדנוד פסל אנכי דרש פחות אנשים והתאים למשאבים הזמינים.
"במשך מאות שנים, מומחים תהו כיצד הצליחו תושבי האיים הקדומים להזיז את הפסלים הענקיים ללא מכונות", אמר ליפו, לפי BBC News. מגיע להם הרבה קרדיט על מה שהם השיגו; יש לנו הרבה מה ללמוד מהם ומהעקרונות שלהם", הוא הוסיף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו