"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ניסוי חדש מאשש את האגדה: כך "הלכו" פסלי הענק של איי פסחא

מחקר מצא כי אפשר שהפסלים שונעו באמצעות חבלים ותנועת נדנוד קצבית, בשיטה שחוסכת כוח אדם ואנרגיה • המסורת באיים מספרת על אב קדמון ש"גרם לפסלים ללכת"

,עודכן
0השמעה
פסלים מהלכים. צילום: קרל ליפו

מחקר חדש בכתב העת Journal of Archaeological Science החיה את הדיון על האופן שבו פסלי הענק של איי הפסחא נעו. במחקר, שבראשו עמדו האנתרופולוג קרל ליפו מאוניברסיטת בינגהמטון והארכיאולוג טרי האנט מאוניברסיטת אריזונה, שולבו מודלים תלת-ממדיים וניסויים בשטח כדי להראות שניתן "להלך" עם הפסלים בעמידה זקופה באמצעות חבלים ותנועה קצבית של נדנוד. צוות של 18 אנשים העביר העתק פסל במשקל 4.35 טון למרחק של כמעט 100 מטר בכ-40 דקות.

הצוות בנה את העתק הפסל כך שיתאים לפסלים המקוריים בגודלו, במרכז הכובד ובגימור. בסיס רחב בצורת D והטיה קלה קדימה יצרו אפקט מטוטלת: משיכות לסירוגין בחבלים שהוצמדו לכל צד של הראש גרמו לפסל להסתובב ולהתקדם בזיגזג יציב.

"בכל פעם שהזיזו פסל, זה היה כאילו הם סוללים דרך. הדרך היא חלק מתנועת הפסל", אמר ליפו, לפיBBC News. הדרכים הללו – מסלולים קעורים ברוחב של כ-4.5 מטרים – משתרעים על פני יותר מ-25 ק"מ מהמחצבה הוולקנית של רנו רראקו, שם פוסלו הדמויות בין 1250 ל-1500 לספירה.

"ברגע שמתחילים להזיז אותם, זה לא קשה בכלל – אנשים מושכים אותם ביד אחת. זה חוסך אנרגיה, והפסל נע מהר מאוד", אמר ליפו. "הפיזיקה הגיונית. ככל שהפסל גדול יותר, כך הוא נע טוב יותר", הוא הוסיף.

הממצאים מגיעים בתגובה לביקורת שטענה כי בבדיקות קודמות של האפשרות להזזת הפסלים באופן כזה נעשה שימוש בפסלים שבסיסיהם שונים מאלו של הפסלים המקוריים. הניסוי החדש הסתמך על סריקות לייזר של מואי לא גמור כדי לשחזר את הפרופורציות המקוריות.

המסורת שבעל פה של איי הפסחא מספרת על אב קדמון ש"גרם לפסלים ללכת", והזקנים תיארו זה מכבר את הדמויות המתנדנדות מראנו רראקו. הבצורת בשנה שעברה חשפה פסל מואי בגובה מטר וחצי שנותר באגם שהתייבש, ומעיד על כך שהפסלים שונעו על פני האיים.

המחקר גם מאתגר את התיאוריה לפיה יערות שצמחו על האיים נגדעו כדי לגרור את הפסלים על מזחלות. החוקרים מצאו ראיות מועטות לכריתת עצים בקנה מידה גדול, והחישובים הראו שגרירת הפסלים הייתה דורשת כוח אדם גדול בהרבה מזה שהאי יכול היה לספק. נדנוד פסל אנכי דרש פחות אנשים והתאים למשאבים הזמינים.

"במשך מאות שנים, מומחים תהו כיצד הצליחו תושבי האיים הקדומים להזיז את הפסלים הענקיים ללא מכונות", אמר ליפו, לפי BBC News. מגיע להם הרבה קרדיט על מה שהם השיגו; יש לנו הרבה מה ללמוד מהם ומהעקרונות שלהם", הוא הוסיף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר