"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התגלה מטמון נדיר מימי מרד נגד רומא - אבל לא זה שחשבו החוקרים

22 מטבעות ברונזה מהמאה הרביעית נחשפו במחילה תת-קרקעית בחוקוק • החוקרים ציפו כי המטמון יתוארך לימי המרד הגדול ומרד בר כוכבא, אך מסתבר כי הוא שייך דווקא למרד נשכח

,עודכן
0השמעה

גילוי מטבעות מרד גאלוס // אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מטמון נדיר של 22 מטבעות ברונזה בני יותר מ-1,600 שנה (המאה הרביעית לספירה), התגלה בחלל קטן, בעומקה של מערכת מסתור תת-קרקעית, מתחת ליישוב הקדום חורבת חוקוק שבגליל התחתון.

המטמון נחשף בחפירה ארכיאולוגיתמשותפת לרשות העתיקות והמכללה האקדמית צפת, כחלק מהכשרת האתר לציבור בשיתוף פעולה עם קרן קימת לישראל. התגלית תוצג לראשונה היום (חמישי) בכנס "בין יוספוס לאוסביוס" המתקיים במכללה האקדמית כנרת.

"דומה שהמטמינים תכננו היטב את מקום המחבוא של המטמון, בתקווה לחזור אליו כשיעבור זעם", אומרים החוקרים אורי ברגר מרשות העתיקות ופרופ' ינון שבטיאל מהמכללה האקדמית צפת. "המטבעות התגלו בתוך בור שנחצב במכוון בסופה של מחילה צרה ומפותלת".

מטמון המטבעות,צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מערכת המסתור בחוקוק שימשה, ככל הנראה, את יהודי חוקוק בתקופת המרד הגדול (66-70 לספירה) ולאחר מכן הוכשרה ושוכללה כהכנה למרד בר-כוכבא (132-136 לספירה). מטבע הדברים, כשהתגלה המטמון, ציפו החוקרים כי הוא יתוארך לימים אלה של המרידות - אלא שלהפתעתם, על המטבעות הופיעו דמויותיהם של הקיסרים קונסטנטיוס השני וקונסטנס הראשון. אלה פעלו בתקופתו של מרד מאוחר יותר - מרד גאלוס (351-352 לספירה), שהיה המרד היהודי האחרון בשלטון הרומי.

"הדבר מלמד כי מאות שנים לאחר שהמחילות נחצבו, נעשה בהן שימוש מחודש", אומרים החוקרים. "המטמון מספק כנראה עדות ייחודית לכך שמערכות המסתור שימשו בעת מצוקה נוספת - בימי מרד גאלוס - מרד שהעדויות ההיסטוריות על קיומו דלות".

מתחם מערכת המסתור בחוקוק הוא מהגדולים והמורכבים ביותר מסוגם בגליל. הוא כולל סדרת חללים תת-קרקעיים המקושרים במעברים צרים ומחילות מפותלות. המערכת נחפרה ברובה בשנים 2019-2023 כחלק מפרויקט חינוכי-קהילתי נרחב שמתקיים בחוקוק. במסגרת הפרויקט משולבים תלמידים בוגרים, סטודנטים מהמכללה האקדמית צפת, מתנדבים ממועדון שוחרי מערות, חיילים ותושבים מהאזור בחפירה באתר.

החפירות בחוקוק נעשות בשיתוף הקהילה,צילום: רשות העתיקות

"לשמחתנו, המתנדבים הרבים שחופרים את מערכת המסתור, הם אלו שזכו לגלות את המטמון החשוב ולחוות את רגע ההתרגשות הגדול של הגילוי", מספרת ד"ר עינת עמבר-ערמון, מנהלת המרכז הארכיאולוגי-קהילתי בצפון של רשות העתיקות. "החפירה הפכה כך לא רק לאירוע מדעי חשוב, אלא גם לחוויה חינוכית וקהילתית משמעותית - כזו שמקרבת את הציבור אל המורשת, ומחזקת את תחושת השייכות והקשר לעבר".

לדברי החוקרים ברגר ופרופ' שבטיאל, "מטמון המטבעות מימי מרד גאלוס, שנמצא חבוי בעומק במערכת המסתור בחוקוק, מצטרף לממצאים נוספים באתר המלמדים על ימי המצוקה ותקופות המשבר שעברו על יהודי חוקוק והגליל במהלך התקופה הרומית בארץ ישראל. לשמחתנו, אנחנו יודעים כי מעט לאחר מרד זה, ככל הנראה עם סיומה של תקופת המצוקה, הוקם על ראש הגבעה בית כנסת מפואר עם פסיפסים מרהיבים, והיישוב במקום חווה עידן של שגשוג ארוך שנים".

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "רשות העתיקות רואה באתר חוקוק, על כל תגליותיו, פרויקט דגל, שיהווה אבן שואבת לתיירים מהארץ ומהעולם. בשנים האחרונות מנהלות כאן רשות העתיקות וקק"ל פעולות חפירה ושימור נרחבות בשיתוף עם הקהילה המקומית, ויחד אנו פועלים כדי שהציבור כולו יוכל ליהנות מצפונות האתר".

הארכיאולוג אורי ברגר במערכת המסתור בחוקוק,צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

שלי בן ישי, מנהל מרחב צפון בקק"ל: "לאור ממצאי החפירות והפוטנציאל הגדול הטמון באתר חוקוק, קרן קימת לישראל מקדמת עריכת תכנית מפורטת ותכנון פיתוח האתר והפיכתו לאתר ייחודי מנוהל מוסדר לקליטת קהל בנושא תיירות ארכיאולוגית בארץ ובעולם. אתר חוקוק מהווה מודל לשיתוף פעולה בין טבע, תיירות וארכיאולוגיה, בשיתוף רשות העתיקות והמועצה האזורית עמק הירדן".

פרסום מדעי ראשון של המטמון יראה אור בגליון הקרוב של כתב העת INR של החברה הנומיסמטית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר