"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעזרת השן: מחקר חדש חושף את סוד המגפה הכי קטלנית בהיסטוריה

חוקרים שבדקו שיניים עתיקות שנמצאו בירדן זיהו לראשונה את הבקטריה שגרמה למגפה היוסטיניאנית, שהרגה כ-100 מיליון איש בשנים 750-541 • "סוף סוף יש לנו הוכחה ביולוגית ישירה למה שתיארו ספרי ההיסטוריה", אומרים המדענים

,עודכן
0השמעה
אחת השיניים שנמצאה בירדן. צילום: אוניברסיטת דרום פלורידה

חוקרים זיהו לראשונה את הגורם הביולוגי למגפה היוסטיניאנית, המחלה הראשונה שקיבלה את התואר "מגפה עולמית" ושהרגה כ-100 מיליון בני אדם בין השנים 750-541 לספירה.

המחקר, שפורסם על ידי אוניברסיטת דרום פלורידה, הצליח לבודד לראשונה עדות גנטית ישירה המצביעה על הבקטריה "ירסיניה פסטיס"כגורמת למגפה ההרסנית.

המחקר התבסס על ניתוח חומר גנטי שחולץ משמונה שיניים של אנשים שנקברו בקברי אחים מהמאות השישית והשביעית לספירה, הממוקמת מתחת להיפודרום הרומי העתיק בעיר ג'רש שבירדן. האתר מספק תובנה חסרת תקדים על התפשטות המגפה באזור הלבנט והמזרח התיכון.

ציור של סבסטיאן הקדוש המפציר בישו לרחם על קברן שנדבק במגפה היוסטיניאנית,

מקורות היסטוריים מצביעים על כך שהמגפה החלה באזור פלוסיום במצרים לפני שהתפשטה במהירות ברחבי המזרח התיכון והים התיכון.

"במשך מאות שנים הסתמכנו על תיאורים כתובים של מחלה קטלנית, אבל חסרו לנו עדויות ביולוגיות ברורות לנוכחות המגפה", הסביר החוקר ריז ג'יאנג מאוניברסיטת דרום פלורידה. "הממצאים שלנו מספקים את החלק החסר בפאזל ומציעים חלון גנטי ישיר לאופן שבו התרחשה המגפה".

החוקרים הצליחו לזהות זנים כמעט זהים של ירסיניה פסטיס בכל הדגימות, מה שמאמת כי המיקרואורגניזם היה נוכח באימפריה הביזנטית בשנים 660-550 לספירה. מדובר באותה בקטריה שגרמה מאוחר יותר למגפת "המוות השחור" במאה ה-14, שחיסלה כמחצית מאוכלוסיית אירופה.

מקדש זאוס בעיר ג'רש בירדן. המגפה השפיעה באופן דרמטי על מהלך ההיסטוריה,צילום: ויקיפדיה

המגפה היוסטיניאנית זכתה לשמה על שם הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון, שמלך בתקופת פרוץ המגפה. לפי ההערכות, המגפה הרגה עשרות מיליוני בני אדם והשפיעה באופן דרמטי על מהלך ההיסטוריה, כשתרמה לנפילת האימפריה הביזנטית ולעיצוב המזרח התיכון.

החוקרים מתכוונים להרחיב את המחקר ולבדוק אתרים נוספים כדי למפות בדיוק רב יותר את נתיבי התפשטות המגפה ואת השפעתה על הציוויליזציות העתיקות באזורנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר