אחוזה חקלאית מפוארת וגדולת ממדים בת כ-1,600 שנה נחשפה בחפירת רשות העתיקות לפני הקמת שכונה ביוזמת משרד הבינוי והשיכון, בצפון העיר כפר קאסם שבמרכז הארץ.
החפירה, שמתקיימת בתחומי האתר הארכיאולוגי ח'ירבת כפר חתא, חשפה שרידים מרשימים של יישוב שומרוני, שהתקיים במקום במשך כ-300 שנה - מסוף התקופה הרומית ועד לסוף התקופה הביזנטית. האתר כפר חתא מתואר במקורות היסטוריים כמקום הולדתו של מננדר הקוסם השומרוני, שהיה ממשיכו של שמעון מגוס, שנחשב לאבי הכתות הגנוסטיות ולאחד ממתנגדיה הראשונים של הנצרות.
לדברי אלה נגורסקי וד"ר דניאל לייהי גריסוולד, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "גודל ופאר המבנים שגילינו, הפריטים האדריכליים, איכות רצפות הפסיפס, והמתקנים החקלאיים המרשימים, מצביעים על עושר רב ושגשוג של הקהילה השומרונית המקומית לאורך שנים".
אפילו אספרגוס
באחד המבנים השתמרה רצפת פסיפס מרהיבה, המעוטרת בדגם גיאומטרי צפוף ובדימויים צמחיים. לאורך המדליון המרכזי בה, שולבו פרחי אקנתוס יחד עם עיטורים נדירים של פירות וירקות – בהם ענבים, תמרים, אבטיח, ארטישוק ואפילו אספרגוס. בכניסה לחדר זה, נמצאה גם כתובת ביוונית שהשתמרה בחלקה, המברכת במזל טוב את בעליו של המבנה, ששמו הפרטי אופייני לקהילה השומרונית.
בחלק הצפוני של האחוזה נבנו בית בד לייצור שמן, מבנה מחסנים מרווחים ומקווה בעל אופי ציבורי, אשר בו טבלו העובדים לפני שפנו למלאכת הפקת השמן, במטרה ליצר שמן טהור. מבנה בית הבד תוכנן בקפידה והורכב משני אגפים: האגף הצפוני הכיל את שטחי הייצור, ובאגף הדרומי הוקמו חדרי עזר. באגף הייצור, נשמרו באתרם שני מכבשי בורג, ואבן הים העגולה הגדולה, שעל גביה רוסקו זיתים. "בית בד מהסוג הזה, טיפוסי יותר לאזור ירושלים ושפלת יהודה, ופחות שכיח בשומרון", אומרת נגורסקי.
שינויים דרמטיים
במרוצת השנים חלו שינויים דרמטיים באחוזה: "העושר והפאר הוחלפו בייצור שמן וחקלאות. רצפות הפסיפס נפגעו במהלך הקמת קירות חדשים, וכותרות ועמודים מפוארים שולבו מחדש בקירות ובמבנים החדשים". נגורסקי מעריכה, כי השינויים קשורים במרידות השומרונים בשלטון הביזנטי – סדרה של התקוממויות שהתרחשו במאות החמישית והשישית לספירה כנגד קיסרי הביזנטיון, שהחילו חוקים מגבילים על בני דתות אחרות.
"מעניין, כי בניגוד לחלק מאתרים שומרוניים אחרים שנחרבו במרידות אלה, האחוזה בכפר קאסם דווקא המשיכה להתקיים, ואף שימרה את זהותה השומרונית - כפי שמעידים נרות החרס השומרוניים שנחשפו בחפירה שלנו", היא אומרת.
"מדובר באתר מרתק, שמציג את ימי השגשוג והדעיכה של הקהילה השומרונית", מסכמת נגורסקי. "קיומה הארוך ושפע הממצאים יאפשרו לשחזר את תולדותיה לאורך מאות שנים ויעשירו את הידע על אוכלוסיה זו בעת העתיקה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו