"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר חדש: מערכת כלכלית מתקדמת פעלה בארץ ישראל כבר לפני 3,600 שנה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה ניתחו עשרות מטמונים מתקופות הברונזה והברזל • על מי הממצאים השימוש בכסף החל במאה ה-17 לפני הספירה, מוקדם יותר מאשר במצרים וביוון • ד"ר צילה אשל: "כסף היה בשימוש שוטף כאמצעי תשלום שנשמר לצורך עסקאות עתידיות"

,עודכן
0השמעה
מטבעות כסף (אילוסטרציה). צילום: אי.פי

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה חושף כי כסף שימש כאמצעי תשלום בארץ ישראל כבר לפני כ-3,600 שנה - הרבה לפני המצאת המטבע הראשון. החוקרים מצאו כי במשך כ-1,500 שנים פעלה בארץ מערכת כלכלית מתקדמת שהתבססה על כסף נשקל, וכללה אפילו ניסיונות זיוף מתוחכמים.

המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Journal of World Prehistory, מתבסס על ניתוח שיטתי של עשרות מטמוני כסף שהתגלו באתרים ארכיאולוגיים ברחבי הארץ מתקופות הברונזה והברזל. "הממצאים מראים כי למרות שלא היו מטבעות, כסף היה בשימוש שוטף כאמצעי תשלום שנשמר לצורך עסקאות עתידיות", מסבירה ד"ר צילה אשל מבית הספר לארכאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, שעמדה בראש המחקר.

לפני מצרים ויוון

הממצאים מעידים כי כבר במאה ה-17 לפני הספירה החל בארץ ישראל שימוש שיטתי בכסף כאמצעי תשלום - מוקדם יותר מאשר באזורים שכנים כמו מצרים ויוון. המטמונים הקדומים ביותר ששימשו למטרה זו התגלו בשילה ובגזר, ומעידים על נוכחות מוקדמת של כלכלת כסף מבוססת משקל.

מטמון כסף שנמצא במראס א-דין,צילום: ד"ר שי בר

בעוד שבמזרח הקרוב הקדום נעשה שימוש בכסף כבר באלף ה-3 לפני הספירה, במסופוטמיה ובסוריה, בארץ ישראל, שבה אין בה מקורות טבעיים של כסף, התגלו עשרות מטמונים שבמשך שנים סברו החוקרים שאלו עודפי מלאכה של צורפים או מצבורי מתכת גולמית. רק כעת התברר כי אלו היו למעשה אמצעי תשלום פעילים.

מערכת כלכלית מתפתחת

במסגרת המחקר ניתחה ד"ר אשל עשרות מטמוני כסף מהמאות ה-20 עד ה-6 לפני הספירה. כל מטמון נבחן לפי מועד ההטמנה, המבנה שבו נמצא וההקשר החברתי. בנוסף בוצעו ניתוחים כימיים מדויקים ל-230 פריטים מ-19 מטמונים, במטרה לאתר שינויים בהרכב המתכת לאורך התקופות.

התוצאות מעידות על התפתחות הדרגתית של המערכת הכלכלית. בתקופת הברונזה המאוחרת עברו זמנית להשתמש בזהב, אך החל מהמאה ה-13 לפני הספירה חזר הכסף לשמש כאמצעי תשלום עיקרי. מהמאה ה-12 ולמשך מאות שנים לאחר מכן ניכרת עלייה במספר המטמונים ובתפוצתם הגאוגרפית.

שינוי משמעותי נוסף התרחש בתקופת הברזל: בעוד שבתקופות הקדומות נטמן הכסף בעיקר במבני ציבור, כעת נמצאו מטמונים גם בבתים פרטיים. תופעה זו מעידה על חדירה של אמצעי התשלום לשימוש אזרחי יומיומי.

חפירות ארכיאולוגיות (ארכיון),צילום: נעמה שטרן

ניתוח ההרכב הכימי חשף פרט מעניין במיוחד: בתקופות הקדומות היה הכסף טהור יחסית, אך החל מהמאה ה-12 ועד המאה ה-10 לפני הספירה הופיעו סגסוגות שבהן עורבבו בכוונה מתכות כמו נחושת וארסן. תופעה זו עשויה להעיד על ניסיונות להוזיל את ערך הכסף או אף על זיוף מכוון - עדות לקיומה של מערכת כלכלית מתוחכמת שכללה גם תופעות המוכרות היום.

ברבים מהמטמונים נמצאו פריטי תכשיטים שבורים או חתוכים - עדות לכך שלא שימשו לנוי אלא כאמצעי תשלום בפועל, על פי משקלם. "המטבעות הראשונים הומצאו רק במאה ה-7 לפני הספירה, אבל עקרונות של מערכת מוניטרית פעלו כאן מאות שנים קודם לכן", מסכמת ד"ר אשל. "השימוש הרציף בכסף מצביע על כלכלה מתקדמת שהתפתחה בהדרגה מתוך החברה עצמה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר