מטבע זהב נדיר מאוד, הנושא את דיוקנה של המלכה המצרית ברניקי השנייה, התגלה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.
מדובר במטבע בעריך קטן של רבע דרכמה, עשוי זהב טהור (99.3 אחוז), המתוארך לשנים 246–412 לפנה"ס – בימי שלטונו של תלמי השלישי, בעלה של המלכה ברניקי השנייה.
זהו המטבע הראשון מסוגו בעולם שנמצא עד כה בהקשר ארכיאולוגי ברור, ואחד מ-20 הידועים בעולם בכלל. המטבע הנדיר יוצג לקהל הרחב בתערוכה שתתקיים בתחילת חודש ספטמבר במסגרת כנס מחקרי עיר דוד.
על פני המטבע מתואר דיוקנה של ברניקי כמלכה הלניסטית, כשעל ראשה נזר וצעיף, ועל צווארה מחרוזת. בגב המטבע מתוארת קרן השפע, סמל להצלחה ופריון, ומשני צידיה כוכבים. מסביב לקרן השפע מופיע הכיתוב "של המלכה ברניקי" ביוונית.
המטבע התגלה במהלך סינון דליי העפר בצמוד לשטח החפירה על ידי רבקה לענגלער, החופרת בחניון גבעתי. "סיננתי את העפר של החפירה ופתאום ראיתי משהו נוצץ, הרמתי את זה וראיתי שזה מטבע זהב. בהתחלה לא האמנתי למה שאני רואה, אבל בתוך כמה שניות התחלתי לרוץ בהתלהבות בכל החפירה. כבר שנתיים שאני חופרת בעיר דוד ועכשיו זו הפעם הראשונה שאני מוצאת זהב! תמיד היו לידי חופרים שגילו כל מיני ממצאים מיוחדים וכל הזמן חיכיתי שזו תהיה אני - והנה עכשיו הגיע הזמן שלי!"
"המטבע הוא היחיד מסוגו שנתגלה מחוץ למצרים, שהייתה מרכז השלטון התלמי", אומרים ד"ר רוברט קול, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות, וד"ר חיים גיטלר, האוצר הראשי של אגף הארכיאולוגיה ואוצר הנומיסמטיקה במוזיאון ישראל, שחקרו את המטבע.
הכתובת היוונית "ΒΑΣΙΛΙΣΣΗΣ" - "של המלכה", נדירה במטבעות מהתקופה. המלכה ברניקי מופיעה כאן לא כבת לוויה למלך, אלא אולי - בתור שליטה בזכות עצמה. נשים הופיעו לסירוגין על מטבעות השושלת התלמית במשך כמעט 300 שנה (305 עד 30 לפנה"ס), כשהמפורסמת ביותר בהן היתה קליאופטרה. אולם זהו אחד המקרים הראשונים שמלכה תלמית מופיעה על מטבע עם תואר זה עוד במהלך חייה – דבר שמעיד על עצמאות וכוח פוליטי יוצאי דופן.
המטבע נטבע, ככל הנראה, באלכסנדריה שבמצרים, אולי כדי לשמש כמענק לחיילים מצרים שנלחמו במלחמה הסורית השלישית, במאבק שהתנהל בין הממלכה התלמית, לממלכה הסלאוקית שבסוריה. ד"ר קול וד"ר גיטלר מדגישים, כי "בכל העולם ידועים כ-20 מטבעות כאלה, וזהו הראשון מסוגו שהתגלה אי פעם בחפירה ארכיאולוגית מסודרת, דבר שהופך את המטבע הזה לבעל ערך מחקרי יוצא דופן".
לדברי מנהלי החפירה, ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ואפרת בוצר מהמרכז לחקר ירושלים, "העובדה שמטבע זהב נדיר שכזה התגלה בירושלים בתקופה שבה שלטו בארץ שליטי מצרים התלמיים, מספקת הצצה מרתקת למעמדה של העיר באותן שנים וליחסים אפשריים שניהל השלטון בירושלים עם מרכז השלטון של האימפריה, ששלט על המרחב ממצרים. המטבע שהתגלה בעיר דוד נושא עמו משמעות רחבה באשר להתפתחות העיר ירושלים לאחר חורבן הבית הראשון.
"עד כה, הדימוי הרווח במחקר היה כי ירושלים שלאחר 586 לפנה"ס הייתה עיר קטנה, שולית ודלת משאבים. המטבע – ולצידו מכלול ממצאים נוספים מאמצע המאה השלישית לפנה"ס – שופך על העיר אור אחר: ירושלים, כך נראה, החלה להתאושש כבר בתקופה הפרסית והתחזקה עוד יותר בתקופה התלמית. ירושלים של המאות שלאחר חורבן הבית הראשון לא הייתה שוממה ומנותקת – אלא עיר בתהליך שיקום, ששבה והתחברה אל מרכזי הכוח, הכלכלה והתרבות השלטוניים של התקופה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו