כאן בישראל: ממצאים שאותרו הובילו לפריצת דרך מדעית בתולדות האנושות

מחקר בינלאומי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמרכז הלאומי הצרפתי חושף עדות מדעית ראשונה לכך שהאבות הקדומים שלנו - האדם הניאנדרטלי וההומו ספיינס - קיימו קשרים ביולוגיים וחברתיים ואף התרבו לראשונה בארץ ישראל. קבוצת החוקרים גילתהשילוב של תכונות ניאנדרטליות והומו ספיינסיותבשלד של ילד בן חמש שנתגלה במערת סחול (הגדי) בכרמל לפני כ-90 שנה. גילו של המאובן הוא כ-140 אלף שנה, וזה המאובן האנושי הקדום ביותר בעולם שמראה תכונות מורפולוגיות של שתי הקבוצות האנושיות הללו, שעד לא מכבר נחשבו לשני מיני אדם נפרדים.

המחקר נערך בהובלת פרופ' ישראל הרשקוביץ מהפקולטה לרפואה ומדעי הבריאות ע"ש גריי באוניברסיטת תל אביב ואן דמבריקורט-מלסה מהמרכז הלאומי הצרפתי למחקר, וממצאי התגלית ההיסטורית התפרסמו בכתב העתl’Anthropologie.

חילופי גנים מוקדמים

"מחקרים גנטיים מהעשור האחרון מראים ששתי הקבוצות הללו החליפו גנים ביניהן", מסביר פרופ' הרשקוביץ. "גם היום, 40 אלף שנה לאחר שהניאנדרטלים האחרונים נעלמו, חלק מהגנום שלנו, 2 עד 6 אחוזים, הוא ממקור ניאנדרטלי. אבל חילופי הגנים הללו מתייחסים לתקופת זמן מאוחרת בהרבה: 40 אלף עד 60 אלף שנה לפני זמננו. כאן מדובר במאובן אנושי בן 140 אלף שנה. במחקר אנחנו מראים שלגולגולת של הילד, שבצורתה הכללית מזכירה הומו ספיינס, בעיקר בקמירות של קופסת הגולגולת, יש מערכת אספקת דם תוך-גולגולתית, לסת תחתונה ומבנה אוזן פנימית האופייניים לניאנדרטלים".

במשך שנים נחשבו הניאנדרטלים לקבוצה שהתפתחה באירופה ושנציגים שלה נדדו לארץ ישראל "רק" לפני כ-70 אלף שנים, בעקבות התפשטות הקרחונים באירופה. אולם, במחקר פורץ דרך שפורסם ב-2021 הראו פרופ' הרשקוביץ ועמיתיו שניאנדרטלים קדומים חיו בארץ ישראל כבר לפני 400 אלף שנים. אדם קדום זה, שזכה לכינוי "אדם נשר רמלה" (על שם האתר הארכיאולוגי שבו נמצא, הסמוך למפעל נשר רמלה) פגש בקבוצות ההומו ספיינס שהתחילו לצאת מאפריקה לפני כ-200 אלף שנים – ולפי ממצאי המחקר הנוכחי, גם התרבו איתם, זאת לפני שנבלעו לתוך האוכלוסייה של ההומו סאפיינס, ממש כפי שקרה עם הניאנדרטלים האירופאים המאוחרים יותר.

מודל של פנים הגולגולת

הילד (או הילדה) ממערת סחול הוא למעשה עדות המאובנים הקדומה ביותר בעולם לקשרים החברתיים והביולוגיים שנרקמו בין שתי האוכלוסיות הללו. כדי להגיע למסקנה זו, החוקרים ביצעו שורה של בדיקות מתקדמות למאובן שנמצא במערה. ראשית הם סרקו את הגולגולת והלסת במיקרו-סי.טי והרכיבו מודל תלת-ממדי מדויק שלהן, שאותו השוו לנתונים דומים של אוכלוסיות הומינידים שונות. בנוסף, כדי ללמוד את מבנה כלי הדם העוטפים את המוח, הם אף יצרו מבנה תלת-ממדי מדויק של פנים הגולגולת.

"ב-1998 התגלה בפורטוגל שלד של ילד שמראה תכונות של שתי הקבוצות האנושיות הללו. אלא שהשלד הזה, שזכה לכינוי 'הילד מעמק לפדו', מתוארך ל-28 אלף שנים לפני זמננו, כלומר מאוחר ביותר מ-100 אלף שנה מהילד מסחול. מסורתית, אנתרופולוגים משייכים את המאובנים שנתגלו במערת סחול, יחד עם מאובנים שנמצאו ממערת קפזה שליד נצרת, לקבוצה קדומה של הומו ספיינס. המחקר הנוכחי מגלה שלפחות חלק מהמאובנים שנמצאו במערת סחול הם תוצאה של חדירת גנים מתמשכת מהאוכלוסייה הניאנדרטלית המקומית והוותיקה לאוכלוסייה של ההומו ספיינס", מסכם פרופ' הרשקוביץ.