"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סודות של 4,500 שנה: רובוט זעיר חשף חלל נסתר בפירמידה הגדולה בגיזה

פרויקט Djedi שהחל ב-2010 תיעד סמלים צבעוניים בחלל אטום, אך נעצר כשנתקל באבן שחסמה את המעבר • מיקומן של כמה אבנים רמז על הסתרה מכוונת ולא על פסולת, והצית ויכוח בין החוקרים

,עודכן
0השמעה
תיירים נדרשים להיערך להחשכה. הפירמידות של גיזה בפאתי הדרום-מערביים של קהיר (ארכיון). צילום: איי.אף.פי

וידאו שצולם על ידי רובוט במשקל חמישה קילוגרמים, שחקר את הפירמידה הגדולה בגיזה, פורסם בשני חלקים בערוץ היוטיוב Ancient Architects, והעניק לציבור הצצה נדירה אל אחת התעלות הפחות נגישות של המונומנט. "אני נרגש מאוד לפרסם את הסרט התיעודי בלעדית ביוטיוב, אך תשע שעות החומר הגולמי הן מה שממש מרגש אותי כחוקר עצמאי של ההיסטוריה העתיקה", אמר מתיו סיבסון, מייסד הערוץ.

הפרסום החזיר את תשומת הלב ל-Djedi Project, שנותר מוקפא בשל חששות ביטחוניים במצרים. חששות אלו עצרו את עבודת השדה ומנעו מהחוקרים לפתח כלים שיוכלו לחצות אבן שחסמה את הרובוט. עקב כך ניתוח הצילומים הקיימים אינו שלם, ומה שמעבר למכשול נותר עלום.

המיזם התחיל בשנת 2010, כאשר פרופ' רוב ריצ'רדסון, ראש תחום הרובוטיקה באוניברסיטת לידס, ורופא השיניים צה צ'ואן נג מהונג-קונג יצאו לבחון תעלה בגודל 20X20סנטימטר העולה מחדר המלכה בזווית של 40 מעלות. בדיקות קודמות פגעו באבנים, ולכן פיתחו המהנדסים מכשיר קל משקל שיכול לחצות את כל המעבר שאורכו 60 מטר מבלי לפגוע בסלע.

הרובוט התקדם בעדינות לאורך התעלה ושלח וידאו בזמן אמת. כ-50 מטרים פנימה, המצלמה שלו נתקלה באבן. זרוע גמישה הציצה מעבר למכשול ותיעדה חלל קטן ואטום ובו סמלים צבעוניים מצוירים על הרצפה - סימונים שלא נראו כ-4,500 שנה. מאחורי החלל הזה, אבן שנייה סגרה את המעבר לחלוטין.

מיקומן של מספר אבנים רמז על הסתרה מכוונת ולא על פסולת, והצית ויכוח בין אגיפטולוגים בשאלה האם קיימים עדיין חללים לא ידועים בתוך הפירמידה. ״איש אינו יודע מה תכלית התעלה. היו השערות כי ייתכן שמדובר בפיר אוורור או אולי בגישה לחדר קבורה. בהתחשב ביצירות האמנות, סביר שהתעלה שירתה מטרה משמעותית יותר", אמר ריצ'רדסון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר