שלושה נמרים וראש של אייל: חוקרים שחזרו קעקועים של מומיה בת 2,300 שנה

במחקר חדש, צוות בינלאומי של חוקרים שחזר את הקעקועים של מומיה בת 2,300 שנה מתרבות הפזיריק באמצעות צילום אינפרא-אדום דיגיטלי ברזולוציה גבוהה. טכנולוגיה זו חשפה פרטים ועיצובים מורכבים שנותרו נסתרים מהעין. המומיה, שמעריכים כי נפטרה כשהייתה בת כ-50 שנה, הייתה חלק מבני הפזיריק - הנוודים רוכבי הסוסים ששגשגו בערבות הנרחבות שבין סין לאירופה בתקופת הברזל.

התמונות החדשות אפשרו הבנה עמוקה יותר של הקעקועים, הכוללים עיצובים מורכבים, חדים ואחידים שגם מקעקעים מודרניים היו מתקשים לשחזר. הקעקועים כללו תיאורים של נמרים, אייל, תרנגול ויצור מיתולוגי המשלב תכונות של אריה ונשר, המספקים תובנה לגבי תרבות הלוחמים של הפזיריק. תמונה של שלושה נמרים המקיפים ראש של אייל עיטרה את אמת ידה הימנית של האישה, בעוד שעל זרועה השמאלית הופיע גריפין נלחם באייל.

העיטור על אמת היד הימנית, סצנת קרב בין חיות, הציג פירוט רב יותר מהקעקועים האחרים, מה שהוביל את החוקרים למסקנה שאמני קעקועים שונים עשויים היו לתרום ליצירות אלה. "קעקועים אלה מקרבים את האדם ישירות לאמן שמאחורי האמנות", אמר ד"ר ג'ינו קספרי מהמכון מקס פלנק לגיאואנתרופולוגיה, תוך הדגשת המצוינות של האומנות העתיקה.

החוקרים קבעו שהכלים ששימשו ליצירת עיצובים אלה כללו הן מכשירים רב-נקודתיים והן מכשירים עדינים יותר בעלי נקודה בודדת, ובכך חשפו את תחכום הפרקטיקה העתיקה. אהרון דטר-וולף, ארכיאולוג ומומחה לקעקועים עתיקים, הציע ש"צרורות של קוצי צמחים" אולי שימשו באופן מסורתי. "האם הקעקוע נעשה בסדנה קבועה, בתנועה, או אולי אפילו כחלק מטקסי קבורה עונתיים היא לצערנו שאלה שעדיין איננו יכולים לענות עליה", ציין דטר-וולף.

דניאל רידיי, שעבד בשיתוף פעולה עם ארכיאולוגים להבנת תהליך יצירת הקעקוע, העריך שיצירת הקעקוע על היד הימנית יכולה הייתה לקחת כתשע וחצי שעות, והעיר, "זו מחויבות רצינית מצד האדם. תארו לעצמכם לשבת על הקרקע בערבה כשהרוח נושבת כל הזמן הזה".

קעקועים רבים על גופת המומיה נחתכו במהלך תהליך החניטה, מה שמרמז על אמונה אפשרית בקרב הפזיריק שהמשמעות החברתית או הרוחנית של הקעקועים לא עברה לחיים שלאחר המוות. "זה מרמז שקעקועים היו באמת משהו עבור החיים עם משמעות במהלך החיים, אבל שהם למעשה לא שיחקו תפקיד משמעותי בחיים שלאחר המוות", אמר קספרי.

הצילומים סיפקו גם הוכחות לכך שקעקועים עתיקים אלה כנראה שורטטו על העור לפני שקועקעו. חפיפה נראית של קווים הצביעה על מקומות בהם המקעקע עצר וחידש את עבודתו, מה שמרמז שקעקוע אמת היד הימנית עשוי היה לדרוש שתי פגישות או יותר והתקנות כלים שונות להשלמה.

המחקר מדגיש את חשיבות הקעקועים בתרבויות עתיקות ואת הרלוונטיות שלהם כיום. "גם באותה תקופה, קעקוע היה פרקטיקה מתוחכמת שדרשה ידע, ניסיון וזמן רציני", שיקף קספרי על הממצאים. למרות שאין לו עצמו קעקועים, הוא הכיר בכך שעבודה זו מספקת תובנות יקרות ערך לגבי פרקטיקה שנשארת חשובה עבור אנשים רבים ברחבי העולם.