הילדה מהמערה בכרמל: מחקר חדש חושף מידע מסקרן על מוצאו של האדם הקדמון

גולגולת עתיקה שהתגלתה במערת הגדי (א-סחול), מדרום לחיפה מהווה עדות לכלאיים בין אדם מודרני לניאנדרטל, כך עולה מבדיקת סי.טי חדשה של השרידים בני 140,000 שנים, שמספקת ראיות לכך שהילדה הייתה צאצא של הורים מהמינים השונים.

הגולגולת נמצאה בחפירות שנערכו במערה בכרמל עוד בשנת 1929, יחד עם עוד עשרה שלדי אדם (שבעה מבוגרים ושלושה ילדים). חלק מהשרידים סווגו כהומו סאפיינס מוקדם, אך שלד הילדה, שהייתה בגיל 5-3, הראה מאפיינים מעורבים של אדם מוקדם וניאנדרטל.

המחקר החדש, שפורסם בכתב העת L'Anthropologie ושבו לקחו חלק גם החוקרים הישראלים פרופ' ישראל הרשקוביץ וד"ר מיכאל לויצקי מאוניברסיטת ת"א, עשוי לסיים ויכוח מדעי ארוך השנים לגבי מוצאו המדויק של האדם הקדמון מהר הכרמל.

מפגש בין מינים קדומים

ניאנדרטלים והומו סאפיינס החליפו גנים באופן תדיר בתקופה שבה אוכלוסיות מהמינים השונים התקיימו זו לצד זו. השניים נפגשו כשהאדם המודרני החל בהתפשטות המרכזית שלו מאפריקה, שהתרחשה לפני כ-60,000 שנה וההומו ספיאנס "ספג" חלק מהדנ"א של הניאנדרטל.

זה אינו המקרה הראשון של כלאיים אפשרי בין מיני הומינידים. בשנת 2018, מדענים ניתחו שבב עצם שנחפר מאתר מערה ברוסיה. הממצאים זכו לכותרות עולמיות כשהצוות הגיע למסקנה שהיחיד שאליו השתייכה - ילדה בת 13 שכונתה "דני" - היה צאצא של אם ניאנדרטל ואב דניסובני.

בדיקות מתקדמות

החוקרים במחקר הנוכחי התמקדו בקרום המוח של שלד הילדה ממערת הגדי, כמו גם בלסת התחתונה והשיניים, שהראו את התערובת החריגה של מאפיינים שהולידה את הוויכוח מלכתחילה. השלד שמור ברובו, כאשר הצד השמאלי נשמר טוב יותר, בגלל התנוחה שבה הגופה נקברה.

בדיקת הסי.טי אפשרה לבדוק את עבודת השחזור הישנה של הלסת כדי לוודא שהיא לא הסתירה אלמנטים שעלולים היו להשפיע על הסיווג הטקסונומי. הצוות גם סרק גולגולות של שלושה ניאנדרטלים בקולקציה של מוזיאון האדם בפריז והשווה את מאפייני הגולגולת הללו עם הגולגולת והלסת ממערת הגדי.

מסקנותיהם מצביעות על כך שהעצמות של קרום המוח היו עקביות עם מאפייני ההומו סאפיינס. מאפיינים אחרים, כמו המיקום הנסוג והגבוה של השוליים האחוריים של נקב העורף הגדול (חור בבסיס הגולגולת דרכו עובר חוט השדרה), הצביעו על קשר לאדם ניאנדרטלי. בנוסף, הלסת הראתה מאפיינים ניאנדרטליים מובהקים, מה שהוביל לקביעה שהילדה הייתה כלאיים בין שני המינים.

צורך בבדיקת דנ"א

פרופ' ג'ון הוקס מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, שלא היה מעורב במחקר, הודה שהמחקר הוא "כנראה הראשון שהציב את שרידי הילדה מסכול על בסיס מדעי". עם זאת, הוא הזהיר שללא הפקת דגימת דנ"א וניתוחו, אי אפשר להגיע לקביעה סופית: "אוכלוסיות אנושיות משתנות ויכולה להיות הרבה שונות במראה ובצורה הפיזית גם בלי התערבות עם קבוצות עתיקות כמו ניאנדרטלים".

התגלית מישראל מצטרפת לראיות הגוברות על כך שהכלאה בין מיני הומינידים הייתה נפוצה יותר ממה שהוערך בעבר, ושמינים כמו הניאנדרטל לא נכחדו לחלוטין, אלא כנראה נטמעו במינים אחרים, דומיננטיים יותר, לאורך ההיסטוריה.