ארכיאולוגים צרפתים משו השבוע 22 גושי אבן ענקיים ממי הים באלכסנדריה, זאת במטרה לשחזר דיגיטלית את אחד משבעת פלאי העולם העתיקים. המבצע, חלק מפרויקט "פארוס" הבינלאומי, מהווה המשך למחקר שהחל לפני 30 שנה עם גילוי שרידיו התת-ימיים של המגדלור.
האבנים, השוקלות בין 70 ל-80 טון כל אחת, היו חלק ממשקוף השער הגדול של המגדלור, לוחות בסיס גדולים וחלקים ממבנה לא מוכר עד כה - פסל של פילון בסגנון מצרי מהתקופה ההלניסטית.
המבצע מתבצע תחת פיקוחה המדעי של הארכיאולוגית והאדריכלית איזבל האירי מהמרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS). המטרה העיקרית היא סריקה דיגיטלית מפורטת של האלמנטים הארכיטקטוניים האלה ושילובם באוסף של יותר מ-100 גושים שכבר נסרקו מתחת למים במהלך השנים האחרונות.
באמצעות טכנולוגיית פוטוגרמטריה - שיטה ליצירת מודלים תלת-מימדיים מתמונות - ייווצר מודל דיגיטלי מלא של המגדלור.
פאזל ארכיאולוגי עצום
חברת דאסו סיסטמס הצרפתית, המובילה בתחום הדגמים התלת-ממדיים, מממנת את הפרויקט דרך הקרן שלה. מהנדסים מתנדבים מהחברה יקבלו את הנתונים הסרוקים וינתחו כל גוש בנפרד, כמו חלקי פאזל ארכיאולוגי ענק. באמצעות סימולציות מדעיות ועולמות וירטואליים, הם יבחנו השערות שונות לגבי אופן הבנייה (וההרס) של המגדלור.
הפרויקט משלב את הידע המצטבר של היסטוריונים, ארכיאולוגים ואדריכלים, הבוחנים יחד תיאורים עתיקים של המגדלור מהמאה הרביעית לפני הספירה ועד להריסתו בתחילת המאה ה-15. המחקר נועד למלא את החסר שנותר בעקבות השימוש החוזר בשרידים הארכיאולוגיים לצורך בניית מבצר קאיתביי ב-1477.
גורד השחקים הראשון של האנושות
המגדלור של אלכסנדריה נבנה בתחילת המאה השלישית לפני הספירה על ידי תלמי הראשון והתנשא לגובה של כ-100 מטר. הוא שימש להנחיית ספינות שביקשו להתקרב לחוף המסוכן וסייע בהפיכת אלכסנדריה למרכז מסחר מרכזי בים התיכון. המבנה, שמכונה "גורד השחקים הראשון של האנושות", ניצב על מקומו במשך כ-1,600 שנה - עד להתמוטטותו בעקבות אחד מרעשי האדמה שפקדו את האזור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו