"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
22 אבנים עצומות: המבצע המדעי לשחזור אחד משבעת פלאי תבל של העולם העתיק
חוקרים צרפתים משו עשרות גושי אבן במשקל 80 טון כל אחד מהנמל באלכסנדריה • בעבר הם הרכיבו את המגדלור העצום שחלש על העיר עד המאה ה-14 • קרן דאסו מממנת את פרויקט התיעוד הדיגיטלי של המונומנט ההיסטורי החשוב
אחת מאבני המגדלור העתיקות נמשית מהים באלכסנדריה. צילום: CEAlex

22 אבנים עצומות: המבצע המדעי לשחזור אחד משבעת פלאי תבל של העולם העתיק

חוקרים צרפתים משו עשרות גושי אבן במשקל 80 טון כל אחד מהנמל באלכסנדריה • בעבר הם הרכיבו את המגדלור העצום שחלש על העיר עד המאה ה-14 • קרן דאסו מממנת את פרויקט התיעוד הדיגיטלי של המונומנט ההיסטורי החשוב

,עודכן
0השמעה
[object Object]

ארכיאולוגים צרפתים משו השבוע 22 גושי אבן ענקיים ממי הים באלכסנדריה, זאת במטרה לשחזר דיגיטלית את אחד משבעת פלאי העולם העתיקים. המבצע, חלק מפרויקט "פארוס" הבינלאומי, מהווה המשך למחקר שהחל לפני 30 שנה עם גילוי שרידיו התת-ימיים של המגדלור.

האבנים, השוקלות בין 70 ל-80 טון כל אחת, היו חלק ממשקוף השער הגדול של המגדלור, לוחות בסיס גדולים וחלקים ממבנה לא מוכר עד כה - פסל של פילון בסגנון מצרי מהתקופה ההלניסטית.

ציור של המגדלור באלכסנדריה. אחד משבעת פלאי תבל של העולם העתיק,צילום: ויקיפדיה

המבצע מתבצע תחת פיקוחה המדעי של הארכיאולוגית והאדריכלית איזבל האירי מהמרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS). המטרה העיקרית היא סריקה דיגיטלית מפורטת של האלמנטים הארכיטקטוניים האלה ושילובם באוסף של יותר מ-100 גושים שכבר נסרקו מתחת למים במהלך השנים האחרונות.

באמצעות טכנולוגיית פוטוגרמטריה - שיטה ליצירת מודלים תלת-מימדיים מתמונות - ייווצר מודל דיגיטלי מלא של המגדלור.

פאזל ארכיאולוגי עצום

חברתדאסו סיסטמס הצרפתית, המובילה בתחום הדגמים התלת-ממדיים, מממנת את הפרויקט דרך הקרן שלה. מהנדסים מתנדבים מהחברה יקבלו את הנתונים הסרוקים וינתחו כל גוש בנפרד, כמו חלקי פאזל ארכיאולוגי ענק. באמצעות סימולציות מדעיות ועולמות וירטואליים, הם יבחנו השערות שונות לגבי אופן הבנייה (וההרס) של המגדלור.

הדמיה של השער הגדול של מתחם המגדלור באלכסנדריה. מבוסס על סריקה של הממצאים,צילום: דאסו סיסטמס

הפרויקט משלב את הידע המצטבר של היסטוריונים, ארכיאולוגים ואדריכלים, הבוחנים יחד תיאורים עתיקים של המגדלור מהמאה הרביעית לפני הספירה ועד להריסתו בתחילת המאה ה-15. המחקר נועד למלא את החסר שנותר בעקבות השימוש החוזר בשרידים הארכיאולוגיים לצורך בניית מבצר קאיתביי ב-1477.

גושי האבן העצומים שנמשו מהים. היו חלק ממשקוף השער הגדול,

גורד השחקים הראשון של האנושות

המגדלור של אלכסנדריה נבנה בתחילת המאה השלישית לפני הספירה על ידי תלמי הראשון והתנשא לגובה של כ-100 מטר. הוא שימש להנחיית ספינות שביקשו להתקרב לחוף המסוכן וסייע בהפיכת אלכסנדריה למרכז מסחר מרכזי בים התיכון. המבנה, שמכונה "גורד השחקים הראשון של האנושות", ניצב על מקומו במשך כ-1,600 שנה - עד להתמוטטותו בעקבות אחד מרעשי האדמה שפקדו את האזור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו