"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תגלית היסטורית במצרים: נחשפו קברים מלפני יותר מ-3,000 שנה

ארכיאולוגים הצליחו לזהות את שמותיהם ותואריהם של המתים הקבורים בהם באמצעות כתובות שהתגלו בתוכם • הקברים מתוארכים לתקופת הממלכה החדשה (1550–1070 לפנה"ס) הידועה גם בכינויה "האימפריה המצרית"

,עודכן
0השמעה
תבניות היסטוריות באזור הקברים שהתלגו במצריים. צילום: AP

ארכיאולוגים מצריים גילו קברים המתוארכים לתקופת הממלכה החדשה (1550–1070 לפנה"ס) הידועה גם בכינויה "האימפריה המצרית" וזיהו את שמותיהם ותואריהם של המתים הקבורים בהם באמצעות כתובות שהתגלו בתוכם.

מוחמד איסמעיל ח'אלד, המזכיר הכללי של המועצה העליונה לעתיקות, אמר בהודעה שהוציא אתמול (שני) משרדו כי יש צורך במחקר נוסף של כתובות בקברים אחרים כדי להבין עוד יותר לעומק את זהות בעלי הקברים.

חפצים שנמצאו בשלושת הקברים החדשים שאותרו במצריים,

המשרד פרסם תמונות של חפצים שהתגלו בקברים, כולל חפצי אמנות ופסלים. הגילוי מגיע לקראת פתיחתו מלאה של המוזיאון המצרי הגדול, שצפויה לקרות הקיץ, אם כי עדיין לא אושר תאריך רשמי סופי. המוזיאון יציג יותר מ-100,000 חפצים מהמורשת העתיקה העשירה של מצרים.

אחד הקברים שהתגלו בעיר לוקסור שבדרום מצרים שייך לאדם בשם אמון-אם-איפט שחי בתקופה הרעמססית. קברו נהרס ברובו ומה שנותר היו תיאורים של האחראים על הלוויה.

קברו של אמון-אם-איפט מתחיל בחצר קטנה המובילה לכניסה ואחר כך לאולם מרובע המסתיים בגומחה, שקירה המערבי נהרס.

הקברים האחרים מתוארכים לשושלת ה-18, שושלת של פרעונים מצריים שהשלטון שלהם החל ב-1570 לפנה"ס ונמשך עד 1305 לפנה"ס. אחד מאותם קברים שייך לאדם בשם באקי, שכיהן כמפקח תבואה. קבר אחר מכיל קבורה של אדם בשם "ס", שמילא תפקידים מרובים — הוא היה מפקח במקדש, סופר וראש עיר.

חפצים שנמצאו בשלושת הקברים החדשים שאותרו במצריים,

לקברו של באקי יש חצר המובילה לכניסה הראשית של הקבר, כמו גם חצר ארוכה דמוית מסדרון. יש בו גם אולם רוחבי המוביל לאולם אורכי נוסף המוביל לחדר לא גמור ובו באר קבורה.

הקבר הנוסף כולל חצר קטן עם באר המובילה לכניסה של הקבר, ואולם רוחבי המוביל לאולם אורכי לא שלם.

שר התיירות והעתיקות של מצרים שריף פתחי תיאר את הגילויים כהישגים מדעיים וארכיאולוגיים, וציין שהמקום בו התגלו צפוי להגביר מאוד את התיירות התרבותית ולמשוך יותר מבקרים עניינים במורשת העשירה של מצרים.

בינואר האחרון, מצרים גילתה כמה תגליות דומות ליד העיר המפורסמת לוקסור, כולל קברים עתיקים חצובים בסלע ופירי קבורה מלפני 3,600 שנה. הם נחשפו בכביש הגישה למקדש הלוויה של המלכה חתשפסות בדיר אל-בחרי על הגדה המערבית של הנילוס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר