גילויים מקרקעית הים: ההומו ארקטוס בג'אווה - כבר לא בודד

גילויים חדשים של שברי גולגולת הומו ארקטוס בג'אווה מראים שבניגוד להשערות המקובלות, המין האנושי הקדום לא חי בבידוד באי.

הגילויים מבוססים על מאובנים שנמצאו בקרקעית הים של מצר מדורה, מול חופי ג'אווה, באזור שהיה פעם חלק מהיבשה. אזור זה הוא חלק מסונדלנד, שטח נמוך שחיבר איים כמו באלי, בורנאו, ג'אווה וסומטרה לפני מיליוני שנים, ושימש כגשר יבשתי להגירת בני אדם בתקופות של מפלס ים נמוך יותר. התגלית מרמזת על כך שהומו ארקטוס התפזר ברחבי השטחים הנמוכים של סונדלנד בתקופות כאלה.

"המאובנים האלה הם באמת ייחודיים", אמר הרולד ברגהויס, ארכיאולוג מאוניברסיטת ליידן ושותף למחקר, על פי Popular Science. "הם מגיעים מעמק נהר עתיק שהוצף ונקבר על ידי חול לפני כ-140 אלף שנה, בדיוק בזמן עידן הקרח הלפני אחרון. כאן היו להם מים, צדפות, דגים, צמחים אכילים, זרעים ופירות כל השנה".

לפני כ-140 אלף שנה, סונדלנד דמתה לסוואנות האפריקאיות המודרניות - מישורים יבשים עם יערות לאורך נהרות, בהם חיו פילים, קרנפים, בקר, תנינים ובעלי חיים גדולים אחרים, שרובם נכחדו.

עדויות מהאתר מצביעות על כך שהומו ארקטוס בסונדלנד צד באופן פעיל בקר גדול, כמו פרות ובופלו, וצרך מח עצמות. הממצאים כוללים סימני חיתוך על עצמות של צבי מים וכמות גדולה של עצמות בקר שבורות. "לא מצאנו את זה באוכלוסיות קודמות של הומו ארקטוס בג'אווה, אבל אנחנו מכירים את זה ממינים אנושיים מודרניים יותר ביבשת אסיה. יתכן שהומו ארקטוס חיקה נוהג זה מאותן אוכלוסיות", הסביר ברגהויס.

"זה מרמז שייתכן והיה מגע בין קבוצות ההומינינים האלה, ואפילו חילופים גנטיים", הוא הוסיף.

בעבר, חוקרים חשבו שהומו ארקטוס חי בבידוד בג'אווה במשך מאות אלפי שנים. גילוי שברי הגולגולת הללו והממצאים הנלווים עשוי להצביע על קיום מורכב ומקושר יותר.

המחקר נערך על ידי מדענים מאוניברסיטת ליידן, בשיתוף פעולה עם צוותים מומחים מאינדונזיה, אוסטרליה, גרמניה ויפן, בתמיכת מספר חברות. האתר נחקר בפירוט במהלך חמש השנים האחרונות.

"חלקים גדולים של חצי הכדור הצפוני היו מכוסים בקרחונים, וכל כך הרבה מים על כדור הארץ היו אגורים בכיפות הקרח שמפלס הים העולמי היה 100 מטר נמוך יותר מהיום", אמר ברגהויס.

בעוד שמאובני הומו ארקטוס נמצאו בעבר בג'אווה עצמה, לפני הגילויים הנוכחיים לא היה ידוע על מאובנים כאלו באזורים חיצוניים יותר.

בנוסף לשברי הגולגולת של הומו ארקטוס, התגלו מעל 6,000 שרידים מאובנים, כולל עצמות השייכות ל-36 מינים של חולייתנים. גילויים אחרים כוללים עדויות לחיתוך שריונות צבים, שרידים של רכיכות שהיוו חלק חשוב בתזונה, ועצמות של בעלי חיים שנכחדו כמו היפופוטמים אסייתיים, דרקוני קומודו וכרישי נהר.

תוצאות התגליות פורסמו בכתב העת המדעי Quaternary Environments and Humans. זהו הפרסום הראשון מתוך סדרת פרסומים המפרטים את חשיבות הממצאים מקרקעית הים בהקשר של ההיסטוריה האנושית והשינויים האקלימיים שהתרחשו לאורך אלפי שנים.

לפני התגליות הנוכחיות, מאובני ההומו ארקטוס המפורסמים ביותר מג'אווה היו גולגולות מאתרים כמו טריניל, סנגירן ונגנדונג. בסוף המאה ה-19, אותרו המאובנים של "אדם ג'אווה" על ידי החוקר ההולנדי אז'ן דיבואה בג'אווה, אחד הממצאים החשובים בתיאוריה על התפתחות האדם.

הכחדת ההומו ארקטוס עשויה הייתה להתרחש כתוצאה משינוי אקלימי שגרם לג'אווה להפוך מסביבת יער פתוח ליער גשם. השורדים האחרונים של כלל אוכלוסיית ההומו ארקטוס חיו בג'אווה בזמן הכחדתם.