עדות ארכיאולוגית ראשונה מסוגה לטקס קבורה רומי נדיר התגלתה בחפירות במחנה צבאי רומי עתיק בסמוך לתל מגידו בצפון הארץ. הממצא, שפורסם לאחרונה בכתב העת של רשות העתיקות, חושף לראשונה פרקטיקה דתית שהייתה ידועה עד כה רק מתיאורים בטקסטים עתיקים.
במהלך חפירות באתר "לגיו", ששימש כבסיס קבע לכ-5,000 חיילים רומיים במשך כ-180 שנה (117-300 לספירה), גילו הארכיאולוגים בור טקסי רדוד ובו שרידים של לפחות 13 חזירים מבויתים. הממצא הייחודי כלל בעיקר לסתות תחתונות, עצמות לסת עליונות ושיניים - אך לא שלדים שלמים.
את המחקר הובילה ד"ר לי פרי גל, ראש ענף ארכיאוזואולוגיה ברשות העתיקות, לצד ד"ר יותם טפר, ד"ר מתיו אדאמס, וגרגורי לייפר.
על פי המחקר, לא היה מדובר בפסולת מזון רגילה. העצמות לא הראו סימני בישול, נשיכות של חיות טורפות או כרסום של מכרסמים. בנוסף, ניתוח השכבות הראה שהעצמות נקברו באירוע מאורגן אחד ולא הושלכו בהדרגה לאורך זמן.
בדיקת העצמות חשפה דפוס מעניין: הלסתות התחתונות היו רבות פי שלושה מעצמות הלסת העליונות. החזירים שנבחרו היו בגילאי 18-6 חודשים - גיל אידיאלי לצריכה למאכל, מה שמעיד על בחירה מכוונת. חלק מהעצמות נשאו סימני חיתוך, המעידים שהחזירים נשחטו והופשטו מבשרם לפני הקבורה.
משמעות דתית ופולחנית
החזיר היה בעל חשיבות רבה בתרבות הרומית, ובמיוחד בקרב חיילים. מעבר להיותו מקור מזון מרכזי, החזיר סימל כוח וגבריות. חזיר הבר, למשל, היה הסמל של הלגיון העשירי הרומי המפורסם.
מקורות היסטוריים, כמו ורו ופליניוס הזקן, תיארו טקסי טיהור שכללו קורבן חזירים. במסורת הצבאית הרומית, חיילים חתמו על שבועת הנאמנות שלהם - ה"סקרמנטום מיליטרה" - באמצעות הקרבת חזיר. החיה הייתה גם חלק מקורבנות טקסיים לאל מארס, יחד עם איל ושור.
פיענוח הטקס
לדעת החוקרים, הקבורה ב"לגיו" מייצגת סוג שונה של טקס. הם קושרים אותה לטקסי קבורה כמו ה"סיליצרניום" וה"קנה נובנדיאליס" - ארוחות טקסיות שנערכו ליד קברים לכבוד המתים ולטיהור מקום הקבורה.
החיילים הרומיים כנראה שרפו את מתיהם ואז טיהרו את האתר באמצעות הקרבת חזיר, ולאחר מכן קיימו ארוחה טקסית משותפת, נטען במחקר. אתר לגיו עשוי להיות העדות הארכיאולוגית הראשונה למנהג קבורה זה במחוזות המזרחיים של האימפריה הרומית.
תגלית פורצת דרך
ממצאים דומים של לסתות חזירים בהקשרים טקסיים דווחו באתרים רומיים בירושלים, אך זו הפעם הראשונה ששרידים כאלה נמצאו בבית קברות צבאי, מה שמצביע על פרקטיקה משותפת ואולי אף סטנדרטית.
התגלית החדשה מוסיפה נדבך חשוב להבנתנו את חיי היומיום של חיילים רומיים שהוצבו הרחק ממרכז האימפריה, ואת האופן שבו שמרו על מסורות דתיות וטקסיות גם בפריפריה של העולם הרומי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו