"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סודות הלגיון: פולחן חזירים עתיק נחשף במחנה רומי בצפון הארץ

ארכיאולוגים מצאו שרידי חזירים בקבר טקסי במחנה צבאי סמוך לתל מגידו • הממצא מאשש תיאורים מטקסטים עתיקים שלא נמצאו להם עדויות פיזיות עד כה • הצצה נדירה לחיי החיילים הרומיים בפריפריה של האימפריה

,עודכן
0השמעה
פרסקו מפומפיי המציג קורבן חזירים. צילום: Pompeii Archaeological Park

עדות ארכיאולוגית ראשונה מסוגה לטקס קבורה רומי נדיר התגלתה בחפירות במחנה צבאי רומי עתיק בסמוך לתל מגידו בצפון הארץ. הממצא,שפורסם לאחרונה בכתב העת של רשות העתיקות, חושף לראשונה פרקטיקה דתית שהייתה ידועה עד כה רק מתיאורים בטקסטים עתיקים.

במהלך חפירות באתר "לגיו", ששימש כבסיס קבע לכ-5,000 חיילים רומיים במשך כ-180 שנה (117-300 לספירה), גילו הארכיאולוגים בור טקסי רדוד ובו שרידים של לפחות 13 חזירים מבויתים. הממצא הייחודי כלל בעיקר לסתות תחתונות, עצמות לסת עליונות ושיניים - אך לא שלדים שלמים.

את המחקר הובילה ד"ר לי פרי גל, ראש ענף ארכיאוזואולוגיה ברשות העתיקות, לצד ד"ר יותם טפר, ד"ר מתיו אדאמס, וגרגורי לייפר.

על פי המחקר, לא היה מדובר בפסולת מזון רגילה. העצמות לא הראו סימני בישול, נשיכות של חיות טורפות או כרסום של מכרסמים. בנוסף, ניתוח השכבות הראה שהעצמות נקברו באירוע מאורגן אחד ולא הושלכו בהדרגה לאורך זמן.

הממצאים בתל מגידו. חלק מהעצמות נשאו סימני חיתוך, המעידים שהחזירים נשחטו והופשטו מבשרם לפני הקבורה,צילום: JVRP

בדיקת העצמות חשפה דפוס מעניין: הלסתות התחתונות היו רבות פי שלושה מעצמות הלסת העליונות. החזירים שנבחרו היו בגילאי 18-6 חודשים - גיל אידיאלי לצריכה למאכל, מה שמעיד על בחירה מכוונת. חלק מהעצמות נשאו סימני חיתוך, המעידים שהחזירים נשחטו והופשטו מבשרם לפני הקבורה.

משמעות דתית ופולחנית

החזיר היה בעל חשיבות רבה בתרבות הרומית, ובמיוחד בקרב חיילים. מעבר להיותו מקור מזון מרכזי, החזיר סימל כוח וגבריות. חזיר הבר, למשל, היה הסמל של הלגיון העשירי הרומי המפורסם.

מקורות היסטוריים, כמו ורו ופליניוס הזקן, תיארו טקסי טיהור שכללו קורבן חזירים. במסורת הצבאית הרומית, חיילים חתמו על שבועת הנאמנות שלהם - ה"סקרמנטום מיליטרה" - באמצעות הקרבת חזיר. החיה הייתה גם חלק מקורבנות טקסיים לאל מארס, יחד עם איל ושור.

פיענוח הטקס

לדעת החוקרים, הקבורה ב"לגיו" מייצגת סוג שונה של טקס. הם קושרים אותה לטקסי קבורה כמו ה"סיליצרניום" וה"קנה נובנדיאליס" - ארוחות טקסיות שנערכו ליד קברים לכבוד המתים ולטיהור מקום הקבורה.

החיילים הרומיים כנראה שרפו את מתיהם ואז טיהרו את האתר באמצעות הקרבת חזיר, ולאחר מכן קיימו ארוחה טקסית משותפת, נטען במחקר. אתר לגיו עשוי להיות העדות הארכיאולוגית הראשונה למנהג קבורה זה במחוזות המזרחיים של האימפריה הרומית.

תל מגידו (ארכיון). זו הפעם הראשונה ששרידים כאלה נמצאו בבית קברות צבאי,צילום: livescience

תגלית פורצת דרך

ממצאים דומים של לסתות חזירים בהקשרים טקסיים דווחו באתרים רומיים בירושלים, אך זו הפעם הראשונה ששרידים כאלה נמצאו בבית קברות צבאי, מה שמצביע על פרקטיקה משותפת ואולי אף סטנדרטית.

התגלית החדשה מוסיפה נדבך חשוב להבנתנו את חיי היומיום של חיילים רומיים שהוצבו הרחק ממרכז האימפריה, ואת האופן שבו שמרו על מסורות דתיות וטקסיות גם בפריפריה של העולם הרומי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר