שמות והעיר הגדולה: איזו ממלכה הייתה פתוחה יותר - ישראל או יהודה?

מחקר בינתחומי חדש חשף דפוסים חברתיים נסתרים בממלכות העבריות העתיקות באמצעות ניתוח שמות פרטיים מממצאים ארכיאולוגיים. המחקר, שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS), חשף ניגוד בולט בין ממלכות ישראל ויהודה המקראיות בתקופת תקופת הברזל II (950-586 לפנה"ס).

במחקר שהובל על ידי אריאל וישנה וד"ר ברק סובר מהמחלקה לסטטיסטיקה והמרכז למדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטה העברית נעשה שימוש בטכניקות סטטיסטיות ששאולות מתחום האקולוגיה על נתוני שמות. ממצאיו מראים כי ממלכת ישראל הציגה מגוון גדול יותר בשמות פרטיים מאשר ממלכת יהודה, מה שמצביע על פתיחות גבוהה יותר בחברה בישראל, קוסמופוליטית וחילופי תרבות.

"שמות הם יותר מסתם תוויות, הם מוצרי תרבות", אמר סובר. "על ידי ניתוח מגוון השמות באופן שבו אקולוגים מודדים מגוון מינים, אנחנו יכולים לזהות דפוסים של זהות, פתיחות ושינוי שאחרת היו נשארים בלתי נראים ברישום הארכיאולוגי", הוסיף.

מאגר הנתונים האונומסטי המקיף ששימש במחקר נאסף על ידי ד"ר מיטקה ר. גולוב מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. הוא התבסס על יותר מ-1,000 שמות פרטיים שנשמרו על ממצאים ארכיאולוגיים כמו חותמות, אוסטרקונים וכדי אחסון עם כתובות.

"הממצאים מתיישבים עם עדויות ארכיאולוגיות שמרמזות על כך שממלכת ישראל, שהייתה ממוקמת לאורך נתיבי מסחר ראשיים, הייתה מגוונת יותר מבחינה תרבותית", אמר פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת חיפה, שותף למחקר.

המחקר מצא גם ירידה במגוון השמות ביהודה מהמאה ה-8 עד המאה ה-6 לפנה"ס, שמשקף ריכוז דתי גובר ושליטה סוציו-פוליטית. בעוד בירת ישראל שומרון הראתה מגוון שמות נמוך יותר מאשר אזוריה הפריפריאליים, יהודה הציגה את ההפך, כאשר ירושלים מציגה מגוון שמות גבוה יותר משאר הממלכה. החוקרים מאמינים שזה היה כנראה בשל זרם של פליטים בעקבות המסעות האשוריים.

"זו הפעם הראשונה שנתונים אונומסטיים נחקרו באמצעות סטטיסטיקת מגוון אקולוגית", אמר החוקר הראשי וישנה. "זה מאפשר לנו להתבונן בחברות עתיקות דרך עדשה סטטיסטית מדויקת יותר ומעלה אפשרויות מרגשות לחקר שינויים תרבותיים לאורך זמן ומקום".

כדי לתקף את המתודולוגיה שלהם, הצוות יישם את גישתם על מאגרי נתוני שמות מודרניים ממדינות כולל ישראל, צרפת, ארה"ב, אוסטרליה ובריטניה. הניתוח חשף כי שמות נשים בדרך כלל מציגים מגוון גדול יותר משמות גברים באותה אוכלוסייה. בנוסף, מגוון השמות בדרך כלל עלה מאז שנות ה-60 בכל המדינות שנחקרו.

"הממצאים שלנו מרמזים על כך שחברות עם מגוון שמות גבוה יותר נוטות להיות יותר קוסמופוליטיות ופתוחות להשפעות חיצוניות", הסביר אלי פיאסצקי, פרופסור לפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב שהיה גם מעורב במחקר. "מגוון שמות נמוך יותר מתאים לעתים קרובות לחברות מסורתיות יותר עם הלימה תרבותית חזקה יותר".