"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תגלית היסטורית: נמצאו שרידי ספינות עבדים דניות שטבעו לפני 300 שנה

ניתוח ממצאים מחפירות תת-ימיות בקוסטה ריקה אישר כי הספינות שנחשבו לכלי שיט פיראטיים היו למעשה כלי שיט דניים שהובילו עבדים • "זהו אחד האירועים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה הימית של דנמרק"

,עודכן
0השמעה
"אין ספק שאלו שתי ספינות העבדים הדניות החסרות". צילום: Jakob Olling / National Museum of Denmark

חוקרים דנים גילו את שרידי שתי ספינות עבדים דניות מהמאה ה-18 מול חופי הפארק הלאומי קאהויטה בקוסטה ריקה. המוזיאון הלאומי של דנמרק הודיע כיחפירות תת-ימיותשבוצעו ב-2023 זיהו באופן חד-משמעי את הספינות כפרידריקוס קוורטוס והכריסטיאנוס קווינטוס. ספינות אלו, שטבעו ב-1710, נחשבו בעבר לספינות פיראטים אך כעת אושר כי היו ספינות עבדים דניות.

"הממצאים הם חד-משמעיים. אין ספק שאלו שתי ספינות העבדים הדניות החסרות", אמר הארכיאולוג הימי פרופסור דייוויד גרגורי, שהוסיף שהניתוחים שנערכו "משכנעים מאוד".

רשומות היסטוריות מגלות כי הפרידריקוס קוורטוס והכריסטיאנוס קווינטוס נטרפו מול חופי מרכז אמריקה ב-1710. על פי הארכיונים הדניים, מרד פרץ על סיפון הפרידריקוס קוורטוס במהלך מסעה מגאנה למושבה ההולנדית סנט תומאס. פחד מהתקפה מצד פיראטים ושבטים מקומיים גרם לסכסוכים בין אנשי הצוות, שהובילו למרד שכלל הן את המלחים והן את העבדים על הסיפון.

בשני במרץ 1710, הספינות עלו על שרטון ליד מחוז קאהויטה בדרום קוסטה ריקה. האיום הגובר של מלחמה וטעויות ניווט הובילו את הקברניטים להסיט את דרכם לכיוון קוסטה ריקה. כ-650 ניצולים נותרו על החוף לאחר המרד. דייגים מקומיים, שהתיישבו באזור קאהויטה ב-1826, הניחו שהספינות טבעו במהלך קרב ימי.

הפרידריקוס קוורטוס נשרפה, בעוד שהכריסטיאנוס קווינטוס ניתקה מעוגן ונסחפה לפני שהתרסקה בגלים. חפירות תת-ימיות חשפו קורות עץ חרוכות, לבנים צהובות ומקטרות חרס המאששות את התיאורים ההיסטוריים של גורל הספינות. "הלבנים, העץ, נזקי האש - הכל מתיישב עם התיאורים ההיסטוריים", ציין פרופ' גרגורי. הוא הדגיש שהתוצאות מתאימות "בצורה מושלמת" לדיווחים על אחת הספינות שנשרפה.

"זהו אחד האירועים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה הימית של דנמרק - וכעת אנחנו יודעים היכן זה התרחש", אמר הארכיאולוג הימי אנדריאס קלמייר בלוך. "התגלית הזו ממלאת שני פערים משמעותיים בהיסטוריה הדנית", הוא הוסיף בהתייחסו להבנה החדשה של מיקום שרידי הספינות ותפקידיהן בסחר העבדים הטרנס-אטלנטי.

המחקר כלל לקיחת דגימות מעץ הספינות, מהלבנים הצהובות שהיו חלק ממטענן, ומקטרות החרס שנמצאו במהלך הפעולות התת-ימיות. לפי ניתוח הממצאים העץ הגיע מצפון אירופה, ספציפית מעצים שנכרתו בין 1690 ל-1695 באזור הבלטי. ממצא זה תומך בזיהוי הספינות כדניות, בהתחשב במקורות חומרי הבנייה שלהן.

הלבנים הצהובות שנמצאו בשרידי הספינות זוהו כמיוצרות בפלנסבורג, גרמניה. המוזיאון הלאומי של דנמרק ציין כי הלבנים יוצרו בפלנסבורג "לשימוש בדנמרק ובמושבות הדניות במאות ה-18 וה-19", והחרסית מקורה בדרום דנמרק, בהתאם לייצור הלבנים הדני במאה ה-18.

המוזיאון הלאומי של דנמרק תיאר את מקטרות החרס שהתגלו כ"מקטרות רגילות, מתוצרת הולנדית שהיו בשימוש גם בספינות דניות", התואמות לסגנונות דניים מעט לפני 1710. בהודעה לעיתונות צוין, "מקטרות חרס היו נדירות בשימוש ליותר מחמש שנים", מה שמעיד על כך שהן היו בנות זמנן של ההפלגה האחרונה של הספינות.

ב-2015, מציאת לבנים צהובות חריגות באתר העלתה שאלות חדשות לגבי מקור הספינות. חוקרים האמינו במשך זמן רב שמדובר בספינות פיראטים, אך הניתוחים האחרונים תיקנו את הטעות. תמונות מהחפירה מראות צוללנים בוחנים בזהירות את ספינות הטרופות, המציגות סימני ריקבון לאחר למעלה משלוש מאות שנה מתחת למים. העץ החרוך, בפרט, מאשר את התיעוד ההיסטורי על כך שאחת הספינות הוצתה.

בהודעה לעיתונות של המוזיאון הלאומי של דנמרק נכתב: "העץ מקורו בחלק המערבי של הים הבלטי, אזור הכולל את מחוז מקלנבורג בצפון-מזרח גרמניה, וכן את שלזוויג-הולשטיין, דנמרק וסקניה - והעץ נכרת במהלך השנים 1690-1695".

"זו ללא ספק החפירה הארכיאולוגית המטורפת ביותר שהייתי חלק ממנה", אמר בלוך, בדברו על אתגרי הפרויקט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר