"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סודות הארגמן: כך שלטה ממלכת ישראל בתעשיית היוקרה העתיקה
מחקר חדש חושף את עוצמתה של ממלכת ישראל בבית הראשון בתחום תעשיית הארגמן, ומסביר לראשונה את שיטות הפקת הצבע בכמויות גדולות
תל שקמונה. אחד ממרכזי הייצור החשובים . צילום: מיכאל אייזנברג

סודות הארגמן: כך שלטה ממלכת ישראל בתעשיית היוקרה העתיקה

מחקר חדש חושף את עוצמתה של ממלכת ישראל בבית הראשון בתחום תעשיית הארגמן, ומסביר לראשונה את שיטות הפקת הצבע בכמויות גדולות

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת PLOS Oneמציג עדויות ישירות לכלים ששימשו להפקת צבע הארגמן היוקרתי בתקופת הברזל, בין השנים 1100–600, המקבילות בחלקן לתקופת בית המקדש הראשון.

העדויות כוללות אגני חרס גדולים מוכתמים בצבע, אבני שחיקה וכלים נוספים ששימשו בתהליך. הממצאים מאפשרים לשחזר את שלבי ייצור הצבע ולהבין כיצד פעלו סדנאות הצביעה באתר. "זו הפעם הראשונה שבה אנו יכולים לשחזר את צורת הכלים ששימשו בתעשיית צבע הארגמן וכיצד השתמשו בהם בתהליך ההפקה והצביעה", אומר ד"ר גולן שלוי, שהוביל את המחקר מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת שיקגו, יחד עם פרופ' איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה.

תל שקמונה, השוכן לחופה של חיפה, היה אחד ממרכזי הייצור החשובים של צבע הארגמן, צבע נדיר ויוקרתי ששימש מלכים, אצולה ומקדשים ברחבי הלבנט. האתר שימש כמרכז ייצור ארגמן תחת שליטת ממלכת ישראל בתקופת בית עמרי ובית יהוא, והיה ככל הנראה הגדול מסוגו באזור. ממצאי המחקר הצביעו על כך שצבע זה הופק באתר בכמות מסחרית, הועבר למדינות שכנות, ואולי אף שימש לצביעת אריגים ששימשו בבית המקדש בירושלים.

שברים של אגן חרס ששימש להפקת הצבע, צילום: משה קן / PLOS One

הממצאים שהתגלו במחקר הנוכחי בתל שקמונה מספקים עדות ישירה להיקף הרחב של תעשיית הפקת הארגמן. נחשפו עשרות אגני חרס גדולים, ששימשו ככל הנראה להפקת הצבע ולצביעת חוטים או גיזות. שחזור הכלים מעלה כי גובהם היה כמטר אחד, נפחם הגיע לכ-350 ליטר, וקוטרם נע בין 60 ל-80 ס"מ – ממדים שאפשרו טבילת גיזות צמר שלמות.

ניתוח הנתונים מצביע על כך שהשימוש באגנים אלו אפשר תהליך עבודה רציף ויעיל במיוחד. "לראשונה אנו מזהים מערכת ייצור שלמה, שבה הופקו כמויות משמעותיות של צבע הארגמן בכלים ייעודיים", אמרה פרופ' גלבוע. "העובדה שבתקופות מסוימות שימשו לפחות 16 אגנים במקביל מעידה על כך ששקמונה הייתה מרכז ייצור בקנה מידה יוצא דופן לתקופתו".

השוואת הנתונים לאתרים נוספים, בהם תל דור, תל כברי וצרפתה שבדרום לבנון, מלמדת כי שיטות ייצור דומות התקיימו באתרים נוספים בחופי הלבנט. עם זאת, תל שקמונה מספק את העדות הקדומה והמפורטת ביותר לתהליך הייצור על פני טווח הזמן הארוך ביותר בתקופת הברזל, דבר המחזק את חשיבותו כאתר הפקה מרכזי בתקופה זו. ממצאים אלו תורמים להבנת הקשרים הכלכליים והטכנולוגיים בין ממלכת ישראל לממלכות שכנות, ומאפשרים השוואה לשיטות ייצור נוספות שהתפתחו ברחבי הלבנט.

איור של אגן חרס ששימש להפקת הצבע, צילום: ספיר עד

"גילוי הכלים ששימשו להפקת הארגמן אינו עניין טכני בלבד. הוא מספק תובנות חדשות על קנה המידה של התעשייה, היקף המסחר במוצרי יוקרה ורקע ליוזמה וההתעצמות הכלכלית של ממלכת ישראל שהפכה לכוח משמעותי במרחב. זהו חלק מהרקע לסיפורי התנ"ך המשקפים את עוצמתה של ממלכת ישראל", הסביר ד"ר שלוי.

המחקר מומן על ידי קרן שלבי וייט וליאון לוי, עיריית חיפה, קרן הכט, הקרן הלאומית למדע בישראל, המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה ותוכנית פולברייט לסטודנטים זרים. המאמר נכתב על ידי גולן שלוי מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת שיקגו וכן על ידי קבוצת חוקרים גדולה מאוניברסיטאות בישראל וברחבי העולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...