סודות הארגמן: כך שלטה ממלכת ישראל בתעשיית היוקרה העתיקה

מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת PLOS Oneמציג עדויות ישירות לכלים ששימשו להפקת צבע הארגמן היוקרתי בתקופת הברזל, בין השנים 1100–600, המקבילות בחלקן לתקופת בית המקדש הראשון.

העדויות כוללות אגני חרס גדולים מוכתמים בצבע, אבני שחיקה וכלים נוספים ששימשו בתהליך. הממצאים מאפשרים לשחזר את שלבי ייצור הצבע ולהבין כיצד פעלו סדנאות הצביעה באתר. "זו הפעם הראשונה שבה אנו יכולים לשחזר את צורת הכלים ששימשו בתעשיית צבע הארגמן וכיצד השתמשו בהם בתהליך ההפקה והצביעה", אומר ד"ר גולן שלוי, שהוביל את המחקר מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת שיקגו, יחד עם פרופ' איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה.

תל שקמונה, השוכן לחופה של חיפה, היה אחד ממרכזי הייצור החשובים של צבע הארגמן, צבע נדיר ויוקרתי ששימש מלכים, אצולה ומקדשים ברחבי הלבנט. האתר שימש כמרכז ייצור ארגמן תחת שליטת ממלכת ישראל בתקופת בית עמרי ובית יהוא, והיה ככל הנראה הגדול מסוגו באזור. ממצאי המחקר הצביעו על כך שצבע זה הופק באתר בכמות מסחרית, הועבר למדינות שכנות, ואולי אף שימש לצביעת אריגים ששימשו בבית המקדש בירושלים.

הממצאים שהתגלו במחקר הנוכחי בתל שקמונה מספקים עדות ישירה להיקף הרחב של תעשיית הפקת הארגמן. נחשפו עשרות אגני חרס גדולים, ששימשו ככל הנראה להפקת הצבע ולצביעת חוטים או גיזות. שחזור הכלים מעלה כי גובהם היה כמטר אחד, נפחם הגיע לכ-350 ליטר, וקוטרם נע בין 60 ל-80 ס"מ – ממדים שאפשרו טבילת גיזות צמר שלמות.

ניתוח הנתונים מצביע על כך שהשימוש באגנים אלו אפשר תהליך עבודה רציף ויעיל במיוחד. "לראשונה אנו מזהים מערכת ייצור שלמה, שבה הופקו כמויות משמעותיות של צבע הארגמן בכלים ייעודיים", אמרה פרופ' גלבוע. "העובדה שבתקופות מסוימות שימשו לפחות 16 אגנים במקביל מעידה על כך ששקמונה הייתה מרכז ייצור בקנה מידה יוצא דופן לתקופתו".

השוואת הנתונים לאתרים נוספים, בהם תל דור, תל כברי וצרפתה שבדרום לבנון, מלמדת כי שיטות ייצור דומות התקיימו באתרים נוספים בחופי הלבנט. עם זאת, תל שקמונה מספק את העדות הקדומה והמפורטת ביותר לתהליך הייצור על פני טווח הזמן הארוך ביותר בתקופת הברזל, דבר המחזק את חשיבותו כאתר הפקה מרכזי בתקופה זו. ממצאים אלו תורמים להבנת הקשרים הכלכליים והטכנולוגיים בין ממלכת ישראל לממלכות שכנות, ומאפשרים השוואה לשיטות ייצור נוספות שהתפתחו ברחבי הלבנט.

"גילוי הכלים ששימשו להפקת הארגמן אינו עניין טכני בלבד. הוא מספק תובנות חדשות על קנה המידה של התעשייה, היקף המסחר במוצרי יוקרה ורקע ליוזמה וההתעצמות הכלכלית של ממלכת ישראל שהפכה לכוח משמעותי במרחב. זהו חלק מהרקע לסיפורי התנ"ך המשקפים את עוצמתה של ממלכת ישראל", הסביר ד"ר שלוי.

המחקר מומן על ידי קרן שלבי וייט וליאון לוי, עיריית חיפה, קרן הכט, הקרן הלאומית למדע בישראל, המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה ותוכנית פולברייט לסטודנטים זרים. המאמר נכתב על ידי גולן שלוי מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת שיקגו וכן על ידי קבוצת חוקרים גדולה מאוניברסיטאות בישראל וברחבי העולם.