קרב מגידו: האם תגלית ארכיאולוגית חדשה חושפת מידע חדש על מותו של המלך יאשיהו?

ממצאים ארכיאולוגיים חדשים שנחשפו בחפירות בתל מגידו, האתר שנתן את השם "ארמגדון" לקרב האחרון בספר ההתגלות, מספקים תמיכה לסיפור המקראי על העימות בין מלך יהודה יאשיהו לפרעה נכו השני לפני כ-2,600 שנה.

על פי מחקר חדש שפורסם בכתב העת The Scandinavian Journal of the Old Testament, נמצאו במגידו מספר רב של שברי כלי חרס מצריים לצד שברי כלי חרס יווניים בשכבה המתוארכת לסוף המאה ה-7 לפני הספירה – תקופה שבה מצרים נהגה להעסיק שכירי חרב יוונים לצד חיילים מצריים.

שברי החרס תומכים בסיפורים המקראיים, לפיהם כוחות מצריים היו במגידו בתקופת שלטונו של יאשיהו. עם זאת, הממצאים אינם מהווים ראייה ישירה לכך שיאשיהו אכן היה בקרב. אם הוא היה שם, כפי שמספר התנ"ך, לא ברור אם יאשיהו מת מפצעים שספג במהלך קרב נגד המצרים במגידו, או אם הוא הוצא להורג שם כנתינו של הפרעה.

מותו של יאשיהו פורש בשנים מאוחרות יותר כנבואה לנפילת ירושלים בשנת 586 לפנה"ס למלך נבוכדנאצר השני, שכוחותיו החריבו את בית המקדש הראשון.

פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת תל אביב, החוקר הראשי של המחקר, מסביר במחקר כי מקור השברים נקבע על ידי בחינת סוג החומר וסגנון הכלים: "הממצאים מחזקים את התיאורים המקראיים שכוחות מצריים היו במגידו בתקופת שלטונו של יאשיהו".

על פי התנ"ך, בשנת 609 לפני הספירה התעמת מלך יהודה יאשיהו עם פרעה נכו השני במגידו. אולם, לאורך השנים הייתה מחלוקת בין חוקרים בנוגע לשאלה האם אכן התרחש במקום קרב בין הצדדים, או שמא נכו פשוט הורה להוציא להורג את יאשיהו.

ד"ר אסף קליימן מאוניברסיטת בן-גוריון, שותף למחקר, מציין כי האירוע מתואר בשני מקומות שונים במקרא: "העימות בין יאשיהו לנכו במגידו מתואר הן כהוצאה להורג בפסוק קצר בספר מלכים והן כקרב מכריע בספר דברי הימים".

קליימן מדגיש שספר מלכים נכתב בסמוך לתקופת האירועים, בעוד שספר דברי הימים חובר מאות שנים מאוחר יותר, מה שלכאורה הופך את הגרסה בספר מלכים למהימנה יותר.

מגידו הייתה באותם ימים עיר בעלת חשיבות אסטרטגית בצומת דרכי מסחר וצבא, והייתה תחת שלטון של כנענים, ישראלים, אשורים, מצרים ופרסים בתקופות שונות. המילה "ארמגדון" – מקום הקרב הסופי המנובא בספר ההתגלות – נגזרה מהשם מגידו.

החפירות במגידו חשפו יותר מ-20 שכבות ארכיאולוגיות מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת. השכבה עם שברי החרס המצריים והיווניים המתוארים במחקר החדש היא אחת מכמה שכבות המתוארכות לאחר 732 לפנה"ס, כאשר הרשומות מציינות שמגידו נכבשה על ידי האימפריה הניאו-אשורית תחת מלכם תגלת פלאסר השלישי.

פרופ' פינקלשטיין מציין כי יאשיהו נחשב למלך אדוק במיוחד, וכי הרעיון של "ארמגדון" החל רק לאחר מותו. דבר זה מרמז כי מותו של יאשיהו הוביל לנבואות שהקרב הסופי בין כוחות האל לכוחות הרשע יתרחש במקום בו הוא מת.

ד"ר ג'ייקוב רייט, פרופסור לתנ"ך עברי באוניברסיטת אמורי, שלא היה מעורב במחקר, טוען כי יאשיהו כנראה נסע מירושלים למגידו כדי לחלוק כבוד לנכו אך הוצא להורג שם מסיבה לא ידועה. הוא ופרופ' ריינהרד קראץ מאוניברסיטת גטינגן בגרמניה, שגם לא היה מעורב במחקר, מציינים כי הפסוק הרלוונטי בספר מלכים אומר רק שיאשיהו נסע למגידו ו"הומת" שם - וכי דבר לא נכתב על קרב עד יותר מ-100 שנים מאוחר יותר בספר דברי הימים.

כך או כך, החפירות במגידו ממשיכות לספק תובנות חדשות על ההיסטוריה של האזור ולשפוך אור על אירועים המתוארים בתנ"ך, מחזקות את ההבנה שלנו על הקשרים המורכבים בין ממלכת יהודה לכוחות אחרים בעולם העתיק באזורנו.