"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תגליות מרגשות חדשות: נחשפו שרידי בית הכנסת בוילנה מהמאה ה-17, שנחרב בשואה

בחפירות ארכיאולוגיות שמבוצעות במקום התגלו, בין היתר, שני אגני בטון ענקיים מתחת לבית המרחץ והמקוואות • נמצאו גם קירות מעוטרים דגמי פרחים באדום, שחור ולבן, ועמודי ענק שמוטטו ונקברו תחת ההריסות • "מספרים את סיפורה הטראגי של קהילה שחיה כאן במלוא עוצמתה, ואיננה עוד"

,עודכן
0השמעה
התגלו דגמי פרחים באדום, שחור ולבן. צילום: רשות העתיקות

קירות מעוטרים דגמי פרחים באדום, שחור ולבן, ועמודי ענק שמוטטו ונקברו תחת ההריסות: חפירות ארכיאולוגיות חשפו את רצפת אולם התפילה המרכזי ועדויות לעוצמת ההרס בבית הכנסת הגדול בוילנה, שנחרב על ידי הנאצים והשלטונות הסובייטים.

גילו ממצא ארכיאולוגי בשטח הלחימה בדרום (07.01.24) // אילון גליק

בחפירות מטעם רשות העתיקות, אגודת הארכיאולוגיה הליטאית, קרן הרצון הטוב והקהילה היהודית של ליטא, המתקיימות בימים אלה בליטא, נחשפו גם שני אגני בטון ענקיים מתחת לבית המרחץ והמקוואות. אלה, הבטיחו שהמים יהיו טהורים מבחינה הלכתית עבור קהילת וילנה.

תגליות מרגשות חדשות נחשפות בימים אלה בחפירות הארכיאולוגיות לגילוי שרידי בית הכנסת הגדול בוילנה מהמאה ה-17, שנחרב בשואה. כחלק מהעונה החמישית של החפירות, נחשפה לראשונה רצפת בית הכנסת הגדול, שהסתבר כי עוטרה בפרחים בצבעי אדום, שחור ולבן. כמו כן, התגלה חלק מעזרת הנשים ומאגרי מים ענקיים ששימשו להזנת מים כשרים למקוואות הטהרה ששימשו את הקהילה.

פירות מטעם רשות העתיקות, אגודת הארכיאולוגיה הליטאית, קרן הרצון הטוב והקהילה היהודית של ליטא,צילום: רשות העתיקות

בחפירה התגלה גם אחד מעמודי הענק שהיו חלק מהמראה האייקוני של במת התפילה בבית הכנסת, כשהוא ממוטט על צידו – עדות לעוצמת החורבן וההרס המכוון שעבר המקום לאחר 300 שנות פעילות רצופות.

בחפירות – מטעם רשות העתיקות, אגודת הארכיאולוגיה הליטאית (Kultūros paveldo Išsaugojimo pajėgos) קרן הרצון הטוב והקהילה היהודית של ליטא, הסתבר גם כי קירות בית הכנסת היו מעוטרים. החפירה גילתה שרידים של קטע קיר, שעליו עיטור בכחול ואדום. בית הכנסת הגדול והמפואר של וילנה, שנבנה במאה ה-17 בסגנון הרנסנס-בארוק, היה המבנה העתיק והמשמעותי ביותר של יהדות ליטא, עד שנחרב בתקופת השואה.

גילוי שרידי בית הכנסת הגדול בוילנה מהמאה ה-17,צילום: רשות העתיקות

בימיו הטובים, בית הכנסת היה מוקף בקומפלקס של מקוואות ומוסדות קהילתיים שיצרו מרכז גדול של לימוד תורה וקהילה – זה היה הלב הפועם של התנועה היהודית הליטאית, אשר כלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, את בניין מועצת הקהילה, את בית הרב אליהו - הגאון מווילנה, דוכני בשר כשר, וגם את ספריית "שְטרָאשוּן" המפורסמת.

המקום, הקדוש ליהודי ליטא, נבזז ונשרף על ידי הגרמנים הנאצים, מאוחר יותר שרידיו נהרסו כליל על ידי השלטונות הסובייטיים, ובית הספר מודרני נבנה במקום. בעונת העבודה בשנת 2015, הראו תוצאות סקר ראדאר חודר קרקע שרידים משמעותיים של בית הכנסת מתחת לפני השטח, ומאז התקיימו 5 עונות חפירה במקום, החושפות את עברו העשיר של המתחם.

עיטורים צבעוניים של הרצפה והקירות,צילום: רשות העתיקות

מנהלי החפירה, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות ויוסטינאס ראקאס מאגודת הארכיאולוגיה הליטאית, ציינו כי: ״השרידים המפוארים שאנחנו מגלים – בימת בית הכנסת שנחשפה בעונת החפירה הקודמת – כמו גם העיטורים הצבעוניים של הרצפה והקירות, מקימים לחיים רגעים בחיי תהילה תוססת שגוועו באחת".

"העושר והחיות שאנחנו פוגשים – לצד חורבן עמודי ענק מרשימים שקרסו במהלך הרס בית הכנסת על ידי הנאצים והרוסים, מספרים את סיפורה הטראגי של קהילה שחיה כאן במלוא עוצמתה, ואיננה עוד".

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: ״החפירה החשובה שמתנהלת בליטא בשנים האחרונות בהובלת צוות של ארכיאולוגים מרשות העתיקות הישראלית וליטאים, מקבלת משנה חשיבות השנה, לאחר 7 באוקטובר".

נחשפו גם חלק מעזרת הנשים ומאגרי מים ענקיים ששימשו להזנת מים כשרים למקוואות הטהרה,צילום: רשות העתיקות

"למול האנטישמיות הגואה ונסיונות הסילוף וההכחשה, עומדת אמת אחת – בלתי ניתנת לכיסוי - פשוטה וטראגית, שמספרת על קהילה שלמה ומפוארת שנכחדה בשל שנאת יהודים. לעולם לא עוד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר