לאחר 150 שנות מחקר: נחשף מפעל הביצור האדיר שהגן על מלכי ירושלים

מי חילק את ירושלים לשניים?ארכיאולוגים מרשות העתיקות ומאוניברסיטת תל-אביב גילו בעיר דוד, שבגן הלאומי סביב חומות ירושלים, תעלת ביצור עצומה בעומק של יותר מתשעה מטרים וברוחב של יותר מ-30 מטרים. לאורך 150 השנים האחרונות נעשו ניסיונות רבים לזהות את החפיר, וכעת הוא נחשף לראשונה בחפירות בחניון גבעתי בעיר. החפיר נועד להגן על העיר העליונה שבה שכנו המקדש והארמון, ולהפריד אותה מהעיר התחתונה. התגלית תוצג לציבור הרחב בכנס "חווית לימוד ירושלמית" של עיר דוד שיתקיים בתחילת חודש אוגוסט בירושלים.

הביצור נוצר על ידי חציבה מאסיבית של הסלע שיצרה חפיר – מעין תעלה עצומה שחצצה בין שלוחת עיר דוד לבין הר הבית והעופל. משני צדדיו של החפיר נמצאו מצוקים ניצבים שלא ניתן היה לטפס עליהם. בתחילה לא הבינו החופרים מדוע הסלע נחצב כך, אך עם התקדמות החפירה ובעזרת קישור לחפירות עבר, התברר כי מדובר בקו הביצור הצפוני של העיר התחתונה.

מנהלי החפירה, פרופ' יובל גדות, מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, וד"ר יפתח שלו, מרשות העתיקות: ״אין לדעת מתי נחצב החפיר לראשונה, אך ברור שהוא היה בשימוש במשך מאות השנים שבהן הייתה ירושלים בירת ממלכת יהודה – לפני כמעט 3,000 שנה, החל מימיו של המלך יאשיהו. במהלך אותן שנים, הוא חצץ בין העיר שהשתרעה על שלוחת עיר דוד מדרום ושימשה למגורים עבור תושבי ירושלים, ובין האקרופוליס – העיר העליונה, שהייתה האזור השלטוני בו שכנו הארמון והמקדש – ועמדה על הר הבית, מצפון". הם מדגישים כי חציבת החפיר היא פעולה מונומנטלית רחבת היקף, שנועדה לשנות ולהתאים את הסביבה הטבעית כך שתשדר כוח ועוצמה לבאים בשערי האקרופוליס. לדברי החוקרים, פעולה זו, שדרשה יכולות ביצוע מרשימות, מעידה על עוצמתם של שליטי העיר בתקופה בה נוצר החפיר.

לאורך 150 השנים האחרונות נעשו ניסיונות רבים מצד חוקרים וארכיאולוגים להתחקות אחר תוואי הביצור הצפוני של ירושלים, אולם רק כעת, הוא נחשף באופן ברור בחפירות שמנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל-אביב. פרופ' יובל גדות אמר ל"ישראל היום": "בעקבות התגלית הדרמטית, חזרנו לחפירות העבר של הארכיאולוגית הבריטית קתלין קניון, שחפרה בעיר דוד בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בשטח שנמצא מעט ממזרח לחניון גבעתי היום. הסתבר לנו שקניון הבחינה בכך שהסלע הטבעי משתפל לכיוון צפון, במקום בו היה דווקא צריך באופן טבעי להתרומם. היא חשבה שמדובר בעמק טבעי, אך כעת הסתבר לנו שהיא חשפה את המשכו של החפיר, החצוב כלפי מערב. חיבור שני המקטעים שנחשפו מייצר תעלה עמוקה ורחבה שנמשכת על-פני כ-70 מטרים לפחות, ממערב למזרח".

גדות מוסיף כי: "מדובר בתגלית דרמטית שפותחת לדיון מחודש מונחים מהספרות המקראית המתייחסים לטופוגרפיה של ירושלים, כמו העופל והמילוא". ד"ר יפתח שלו שופך אור נוסף על הגילוי המרעיש: "מועד החציבה של החפיר אינו ידוע. מפעלי בנייה וחציבה כה משמעותיים בירושלים מתוארכים בדרך כלל לתקופת הברונזה התיכונה – לפני כ-3,800 שנה (תחילת האלף השנייה לפני הספירה). אם החפיר נחצב בתקופה הזו, הרי שהוא נועד לשמור על העיר מצפון - נקודת החולשה היחידה של שלוחת עיר דוד. אנחנו יודעים בביטחון שהוא שימש בתקופת בית ראשון וממלכת יהודה (המאה התשיעית לפני הספירה), אז, הוא יצר חיץ ברור בין עיר המגורים שמדרום, לעיר העליונה מצפון".

ירושלים הקדומה נבנתה על גבי שלוחה צרה ותלולה, וממנה התרחבה והתפשטה על פני גבעות וערוצי נחלים שביתרו אותה ליחידות נבדלות והקשו על המעבר מיחידה ליחידה. משום כך, אין זה מפתיע, שרבים ממפעלי הבנייה המלכותיים בירושלים קשורים לצורך לעצב את הטופוגרפיה מחדש. לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "החפירות בעיר דוד לא מפסיקות להפתיע; שוב נחשפות תגליות, שמאירות באור חדש וחי את הספרות המקראית. כשאתה עומד בתחתית החפיר הענק הזה וקירות אדירים חצובים סביבך, אי אפשר שלא להתמלא פליאה והערכה לאותם קדמונים, שלפני 3,800 שנים לערך, הזיזו הרים וגבעות - תרתי משמע". תוצאות החפירה יוצגו בכנס "חווית לימוד ירושלמית" מבית עיר דוד, שיתקיים בירושלים בתחילת חודש אוגוסט.