"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
רגע לפני יום ירושלים: טבעת זהב בת כ-2,300 שנה נחשפה בעיר דוד
טבעת משובצת אבן חן אדומה התגלתה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ואניברסיטת תל אביב • החוקרים מעריכים כי הייתה שייכת לילד או לילדה שחיו בעיר באותה התקופה • "הממצאים מציירים תמונה חדשה אודות האופי והמעמד של תושבי ירושלים בתקופה ההלניסטית"

Loading...

טבעת זהב בת כ-2300 שנה נחשפה בחפירות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בגן לאומי עיר דוד // צילום: באדיבות רשות העתיקות

רגע לפני יום ירושלים: טבעת זהב בת כ-2,300 שנה נחשפה בעיר דוד

טבעת משובצת אבן חן אדומה התגלתה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ואניברסיטת תל אביב • החוקרים מעריכים כי הייתה שייכת לילד או לילדה שחיו בעיר באותה התקופה • "הממצאים מציירים תמונה חדשה אודות האופי והמעמד של תושבי ירושלים בתקופה ההלניסטית"

יורי ילון
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

טבעת זהב משובצת אבן חן בת כ-2,300 שנה התגלתה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.בשל קוטרה הקטן של הטבעת, החוקרים מעריכים כי היא הייתה שייכת לילד או לילדה שחיו בעיר בתקופה ההלניסטית.

הממצא יוצג לציבור בשבוע הבא בכנס "תעלומות ירושלמיות", שיזמה רשות העתיקות ויפתח לציבור לרגל יום ירושלים. הטבעת עשויה מזהב ומשובצת אבן חן אדומה, ככל הנראה גארנט. בגלל שזהב היא מתכת אצילה, נשתמרה הטבעת במצב מצוין, ובמהלך 2,300 השנים שחלפו מאז הייתה בשימוש - לא הצטברו עליה שיירי חלודה או פגעי זמן אחרים.

הטבעת שנמצאה בעיר דוד. כנראה היו שייכים לילד או לילדה שחיו בעיר, צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

"חלום שהתגשם"

הטבעת המיוחדת התגלתה לאחרונה על ידי תחיה גנגטה, אחת החופרות במקום, בזמן שסיננה עפר ארכיאולוגי שיצא מתוך החפירה. "סיננתי את העפר במסננת ופתאום ראיתי משהו נוצץ", היא מספרת.

"מיד צעקתי: 'מצאתי טבעת, מצאתי טבעת׳, ובתוך כמה שניות כולם התקהלו מסביבי וההתלהבות הייתה גדולה. זה ממצא מרגש שלא מוצאים בכל יום. תמיד רציתי למצוא תכשיט מזהב, ואני שמחה שהחלום שלי התגשם -ממש שבוע לפני שיצאתי לחופשת לידה", כך לדבריה.

מצד שמאל: תחיה גנגטה, אחת החופרות במקום ומי שמצאה את הטבעת, צילום: אסף פרי, עיר דוד
תחיה גנגטה עם הטבעת עליה. "ממצא מרגש שלא מוצאים כל יום", צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

ד"ר יפתח שלו וריקי זלוט הר-טוב, ממנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, מסרו בתגובה: ״הטבעת קטנה מאוד, והיא מתאימה לזרת של אישה או לאצבע של ילדה או ילד. לפי ד"ר מריון זינדל, הטבעת נוצרה בטכניקת ריקוע של עלי זהב דקים וחתוכים מראש, על גבי בסיס טבעת מתכתית".

הם הוסיפו כי "צורתה אופיינית לאופנה שרווחה בתקופה הפרסית וההלניסטית הקדומה, מסוף המאה ה-4 תחילת המאה ה-3 לפנה"ס והלאה. אז, אנשים החלו להעדיף שיבוצי זהב על פני זהב מעוטר".

הטבעת שנמצאה בעיר דוד. באותה התקופה אנשים החלו להעדיף שיבוצים על פני עיטורים., צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

תמונה חדשה אודות האופי והמעמד של ירושלים הקדומה

פרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב ואפרת בוצר, ממנהלי החפירה, מציינים כי: ״טבעת הזהב שהתגלתה לאחרונה, מצטרפת לעגיל זהב בדמות חיה בעלת קרניים, ולחרוז זהב מעוטר שהתגלו בשנים האחרונות בעיר דוד, אף הם מתוך שכבות הלניסטיות קדומות".

"הממצאים מחפירות חניון גבעתי מתחילים לצייר תמונה חדשה אודות האופי והמעמד של תושבי ירושלים בתקופה ההלניסטית הקדומה; אם בעבר מצאנו מעט מאוד מבנים וממצאים מתקופה זו, ומרבית החוקרים סברו עד עתה שירושלים באותה תקופה הייתה עיר קטנה, מוגבלת בשטחה לראש הגבעה הדרומית-מזרחית ("עיר דוד"), ודלה יחסית באמצעיה, הרי שהממצאים החדשים מספרים לנו סיפור חדש", טוענים החוקרים.

הטבעת מעידה על מעמדה של ירושלים והתושבים שחיו בה בתקופה ההלניסטית, צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

פרופ' גדות ובוצר מסבירים כי "המבנים השונים מתחברים לכדי שכונת מגורים ומעידים על תנופת בנייה פרטית וציבורית, ועל התרחבות העיר מערבה. אופי המבנים, וכמובן - תכשיטי הזהב וממצאים נוספים, מלמדים על מצבה הכלכלי הטוב של העיר ומעמד האליטות בה. נראה גם שתושבי העיר היו פתוחים לעולם ההשפעות הסגנוניות ההלניסטיות והאופנה שרווחה באזורים רבים במזרח הים התיכון".

תכשיטי זהב מוכרים מהעולם ההלניסטי - החל מעלייתו לשלטון של אלכסנדר מוקדון. כיבושיו של זה, תרמו להפצה ולהובלה של חומרים ותוצרים יקרי ערך. לעיתים קרובות, התכשיטים עוטרו בדמויות מהמיתולוגיה או בחיות בעלות משמעות סמלית.

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: ״החפירות בירושלים הקדומה חושפות אותנו למידע שערכו לא יסולא בפז על העבר שלנו. לרגל יום ירושלים, אנחנו שמחים להזמין את הציבור להגיע לערב שיעסוק בחידושים מסקרנים בארכיאולוגיה של העיר, ללא תשלום". פרטים באתר רשות העתיקות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...