"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ציוויליזציית ענק לא מוכרת נחשפה בעומק האמזונס

מחקר גדול בן 25 שנים שופך אור על תרבות עתיקה שנכחדה לפני אלפי שנים • אנשי אותה הציוויליזציה הצליחו להקים רשת רחובות סבוכה ולקיים אורח חיים מתקדם שהמדענים טרם הצליחו להבין לעומקו

,עודכן
0השמעה
אזור האמזונס צפוף בעצים ויער, שמסתיר ממצאים ארכיאולוגיים רבים. צילום: איי.פי.

מחקר גדול שפורסם בימים האחרונים בכתב העת היוקרתי Science, מסכם 25 שנות מחקר שנערכו על תגלית מדהימה ומפתיעה של ציוויליזציית ענק שחיה ושגשגה לפני אלפי שנים בתוך יערות הגשם לאורך נהר האמזונס.

אותה תרבות אבודה התבררה כבת 2,500 שנים, התפרסה על פני כאלף קילומטרים וכללה לפחות חמש ערים גדולות ומורכבות מבחינה הנדסית שהיו מחוברות ביניהן במערכת דרכים סבוכה ומתקדמת. סביב הערים האלו פעלו כפרים רבים שהתקיימו בעיקר על חקלאות.

שבט אבוד באמזונס נחשף. אזור שלא מפסיק להפתיע ולרתק. ארכיון // צילום: רויטרס

אחת הסיבות לכך שהתרבות הייתה אבודה במשך זמן כה רב, נובעת מהעובדה שיערות הגשם שצומחים למרגלות הרי האנדים במזרח אקוודור, כיסו לחלוטין את כל המבנים המורכבים האלו והסתירו אותם ממשלחות חיפוש ארכיאולוגיות לאורך השנים.

מי שזיהה לראשונה את התרבות הנשכחת הזו היה החוקר הצרפתי סטפן רוסטן, ששם לב לפני 25 שנים כי באזור ישנם מאות תלים מעשה ידי אדם.בעקבות הזיהוי, צוות חוקרים ביצע סקירה של כל האזור וזאת על ידי מיפוי לייזר מוטס שחשף את הממצאים שהוסתרו על ידי העצים.

בית על גדות האמזונס. לאורך ההיסטוריה, אנשים התיישבו סביב הנהר העצום,צילום: GettyImages

בעקבות המיפוי הנרחב נערכו 20 מסעות ארכיאולוגיים לאזור, ונחשפו בין היתר חמש ערים עתיקות גדולות. "זה היה כמו לגלות את אל דוראדו (עיר הזהב האגדית שחיפשו הכובשים הספרדיים בדרום אמריקה א.ג.), לא חשפנו סתם כפר נידח - אלא מרחב עירוני שלם", אמר רוסטן לרשת AFP.

בתים ומערכת רחובות מתקדמת

החוקרים בחרו לקרוא לאנשי אותה התרבות בשם 'אנשי אופאנו' (כלומר אנשים לא ידועים)."על שרידי המבנים שחקרנו, מצאנו כל מה שיש לצפות לו בבית. היו בהם תנורים, כדים לשימור שיכר וזרעים, כלי בית ועוד. בערים שחשפנו, גילינו מערכת רחובות שנבנו באותה הצורה בה מתוכננת העיר ניו יורק כיום", סיפר החוקר.

נכון לעכשיו, החפירות לא הצליחו להסביר מה קרה לאנשי המקום ומדוע הם נעלמו. "התגלית מלמדת שבאמזונס חיו לא רק ציידים-לקטים, אלא התקיימו בו גם אוכלוסיות עירוניות מורכבות. מדובר כאן על תרבות עצומה ומתקדמת שעוד הבנו עד הסוף את מימדיה", רוסטן סיכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר